ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קטז א
"אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר" (שמות כה, מ), "אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה" (יחזקאל ט, ב). ובא חולם תחת קמץ חטף – "הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה" (צפניה ג, א).
המקור – מצאנוהו בשלשה משקלים: "הַרְבָּה אַרְבֶּה" (בראשית ג, טז), "הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם" (עמוס ד, ט), "מֵהַרְבַּת גֹּאֵל הַדָּם" (ש"ב יד, יא). ובחירק הה"א – "אַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת הַבַּיִת" (ויקרא יד, מג). וכן הצווי בצרי, כמו "הַזְנֵה הִזְנוּ" (הושע ד, יח), "זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אוֹתָם" (יהושע ט, כ), "וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים" (יחזקאל כא, כ).
העתידים. הצווי – הַגְלֵה – בצרי. הַגְלוּ. הַגְלִי. הַגְלֵינָה. אית"ן – אַגְלֶה. יַגְלֶה. תַּגְלֶה. נַגְלֶה – בסגול. תַּגְלִי. תַּגְלֶינָה. ואם פ"א-הפעל גרונית, ינקדו האותיות הנוספות בפתח גם כן – "אַעֲלֶה אֶתְכֶם" (שמות ג, יז), יַעֲלֶה, תַּעֲלֶה, נַעֲלֶה. ובית"ן אין הפרש בין הקל ובין הכבד. אבל באל"ף יש הפרש, כי בקל הוא בסגול – אֶעֱלֶה, אֶעֱנֶה. ובאו מן הקל בפתח – "אַעֲנֶה אַף אֲנִי חֶלְקִי" (איוב לב, יז), "אַעֲלֶה אֲכַסֶּה אֶרֶץ" (ירמיהו מו, ח). ויש אומרים שאף הם מהכבד אף על פי שהם עומדים. ובחסרון למ"ד-הפעל כלו בסגול – הֶגֶל, "הֶרֶף מִמֶּנִּי" (דברים ט, יד), "הֶרֶב כַּבְּסֵנִי" (תהלים נא, ד). ואם פ"א הפעל גרונית כלו פתח – "וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים" (שמות ח, א). והאית"ן – אֶגֶל. יֶגֶל. תֶּגֶל. נֶגֶל. ושמו הסגול תחת אותיות הנוספות תמורת הפתח אשר תחתיהן כאשר הם שלמים – אַגְלֶה, יַגְלֶה. וזה ההפרש יש בין עתידי הקל החסרים הבאים בזה המשקל, ובין אלו העתידים מן הכבד, כי עתידי הקל האותיות הנוספות בצרי, כמו "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז, טו) שמשפטו תִּפְנֶה מן הקל; "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב" (שופטים טו, ד) האות הנוספת בסגול, משפטו יַפְנֶה.[1] ואם פ"א-הפעל גרונית האות הנוספת בפתח, וכן הקל, אין הפרש ביניהם אלא לפי הענין – "וַיַּעַל מֹשֶׁה" (שמות יט, כ) – מן הקל; "וַיַּעַל עֹלוֹת" (ש"ב כד, כה) – מן הכבד. אבל עם החי"ת יש הפרש, כי מן הקל הוא בחירק – "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה" (במדבר טז, טו); "וַיַּחַר עָלַי אַפּוֹ" (איוב יט, יא) מן הכבד, בפתח. וכן מן ראה שניהם בפתח – "וַיַּרְא אֹתָהּ" (בראשית לד, ב) מן הקל, "וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ" (מ"ב יא, ד). ואם עי"ן-הפֹעל גרונית פ"א-הפֹעל בפתח, כמו "וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה" (דה"ב לג, ט). וכמו שבאו
נימוקי רבי אליהו בחור עריכה
- ^ ותימה על רש"י ז"ל שכתב ויֵפן בצרי עיין בפירושו בפרשת שמות.