ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/צ ב
דבוק עם "לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְיָ" (דברים ה, ה) שזכר. וכבר כתבנו בו פירוש אחר בזכר חסרון המלים. "וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ" (אסתר ו, ח) – וְכֶתֶר מַלְכוּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּרֹאשׁוֹ. ויש מפרשים אותו על הסדר, ויהיה פירושו על הסוס. "יָדַעְתָּ כִּי אָז תִּוָּלֵד" (איוב לח, כא), כמו הֲיָדַעְתָּ אָז כִּי תִּוָּלֵד. "מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה" (יחזקאל כד, יז), כמו אֵבֶל מֵתִים. "שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו" (מ"ב א, יג) – שַׂר חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁיו שְׁלִשִׁים – כי כבר שלח פעמַים, ואלה החמשים היו שלישים. "וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַייָ אוֹתָם" (ויקרא יז, ה) – וְזָבְחוּ אוֹתָם זִבְחֵי שְׁלָמִים לַייָ. "כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו" – (קהלת ה, יט) – יִזְכֹּר כִּי לֹא הַרְבֵּה יְמֵי חַיָּיו "הִיא הוּחַדָּה חֶרֶב" (יחזקאל כא, טז) – הִיא חֶרֶב הוּחַדָּה. "אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר" (תהלים קמא, י) –עַד אֶעֱבוֹר אָנֹכִי. "וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ" (ישעיהו מד, יב) – בְּכֹחַ זְרוֹעוֹ. "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו, טז) – בִּזְרוֹעֲךָ הַגָּדוֹל. ויתכן לפרש "בִּגְדֹל" שֵם, והוא כמו בְּגוֹדֶל זרועך. "עַבְטִיט" (חבקוק ב, ו) – טִיט עָב. "כָּל רַבִּים עַמִּים" (תהלים פט, נא) – כֹּל עַמִּים רַבִּים. "רַבּוֹת עִתִּים" (נחמיה ט, כח) – עִתִּים רַבּוֹת. "וְתֹלַעַת שָׁנִי" (שמות כו, א) – "וּשְׁנִי תוֹלַעַת" (ויקרא יד, ד), ועוד נפרשנו בחלק הענין בלא הפוך. "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם" (דברים יב, ב) – "אֶת אֱלֹהֵיהֶם" שב אל "אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם". "וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל יְיָ" (ש"א ג, ג) – וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה בְּהֵיכַל יְיָ, וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב, כי לא היה שוכב בהיכל יי. וכן ת"י: "וּשְׁמוּאֵל שְׁכִיב בַּעֲזָרַת לֵוָאֵי". "חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ" – (תהלים מה, ו) "בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ" שב אל "חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים".
וכן בסדור הפסוקים. כמו "צָעֲקוּ וַייָ שָׁמֵעַ" (תהלים לד, יח) אין ענינו דבק אל הפסוק הסמוך לו למעלה ממנו, והוא "פְּנֵי יְיָ בְּעֹשֵׂי רָע" (פסוק יז), אלא אל הפסוק שלמעלה ממנו עוד, והוא "עֵינֵי יְיָ אֶל צַדִּיקִים" (פסוק טז). "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" (דברים טו, יז) אין ענינו על הרציעה שזכר בסמוך, אלא על הענקה שזכר קודם. וכן "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" (שמות כא, יא) אינו אומר על "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ" (שמות כא, י) שזכר בסמוך, אלא על הייעוד הוא אומר הוא או בנו הנזכר או הפדה, ופירוש "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" – וְאִם אַחַת מִשְּׁלֹשׁ אלה. וכן "וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד" (שופטים יב, ז) – בְּאַחַת מֵעָרֵי הַגִּלְעָד, והדומים להם. וכן "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג, כא) דבק עם "אַל תַּמֵּר בּוֹ", לא עם "כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם" (שמות כג, כא).