ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/ט ב
העי"ן בפתח להקל על הקריאה, כמו "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע" (תהלים צד, ט), "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם" (תהלים קלו, ו), "וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה" (ויקרא יא, ז).
ובא מלת "אֹבַד עֵצוֹת" (דברים לב, כח) בפתח, אף על פי שאין הלמ"ד (צ"ל: הדל"ת) מאותיות הגרון.
וקריאת המלה מלרע אף על פי שתסמך לה מלה זעירא או מלה שהיא מלעיל, לפי שאם תהיה המלה מלעיל תהיה העי"ן בפתח קטן, כמו "חֹדֶשׁ" "קֹדֶשׁ" "חֹשֶׁך" "גֹרֶן" "שֹׁרֶשׁ" "חֹפֶשׁ" "חֹרֶשׁ" והדומים להם שהם שמות הפעלים, וידמה הפֹעל לשם, וצריך להפריש ביניהם ולהבדיל כמו שענינם מובדל.
אבל בנחי הלמ"ד שהלמ"ד שלהם ה"א שהוא נקוד גם כן בסגול כשהוא מלרע – ואף על פי שיש מהם בצרי – לא ישוב סגול בשובו מלעיל כמו השלמים. ועוד כי אין דרך לטעות בהם, כי לא נמצאו בנחי הלמ"ד שמות מלעיל במשקל הבינוני. לפיכך יבא מלעיל בהסמכו למלה זעירא או למלה שהיא מלעיל. כמו "וַיְהִי בֹּנֶה עִ֔יר" (בראשית ד, יז), "בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ" (יחזקאל יג, י), "עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא" (שמות טו, יא), "עֹ֥שֶׂה חָֽיִל" (במדבר כד, יח), "כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן" (בראשית מו, לד).
וכן הפעלים שלמ"ד שלהם אל"ף שהם נקודים בצרי לעולם – זולתי אחדים נמצאו בסגול – לא ישוב בסגול בשובו מלעיל,