ספר יראים/קסז

סימן קסז (מח)
פתח תפתח. נתן תתן. את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד צוה בפ' ראה אנכי כי יהיה בך אביון באחד שעריך. ותניא אחיך זה אחיך מאביך כשהוא אומר מאחד אחיך מלמד שאחיך מאביך קודם לאחיך מאמך. באחד שעריך, יושבי עירך קודמים מיושבי עיר אחרת, בארצך, יושבי ארץ ישראל קודמים מיושבי [חומה] חוץ לארץ. ויושבי חוץ לארץ מנין דכתיב אשר ה' אלהיך נותן לך לרבות כ"מ. פתח תפתח אם פתחת פעם אחת סופך לפתוח ק' פעמים לפי שהב"ה מספיק לך וממציא לך מעות נתת פעם אחת סופך לתת ק' פעמים שנאמר נתן תתן. וצוה הב"ה לעשות צדקה להם להסביר פנים לעני ולדבר על לבו, שנאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בגלל הדבור יברכך. ואמרינן בב"ב פ"א (ט' ב') אמר ר' יצחק הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך באחד עשר ברכות. ומפקינן להו מקרא מישעיה. וכשם שצוה היוצר לתת לו כך צוה להאכילו בידים אם הוא צריך דכתיב די מחמורו אשר יחסר לו. ותניא בספרי למה נאמרו כלם ללמדך הראוי לתת לו פת נותנים לו (פת עיסה עיסה מעות מעות) להאכילו לתוך פיו מאכילו לתוך פיו וצריך הנותן צדקה לתת אותו בענין שלא יתבייש העני דכתיב מתן בסתר יכפה אף וכתיב וצדקה תציל ממות ולא ממות אלא ממיתה עצמה והלכות אינן קשות זו לזו דמיתה משונה בהגיע את האדם ליפטר בלא עת הלכך שתיהן יבואו. וצריך הנותן שלא יתייהר ולא יתפאר בה ולא מיבעיא שמפסיד שאינו מקבל שכר אלא שמענישין אותו. דתניא בב"ב פ"א (י' ב') נענה ר"ג ואמר צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת. צדקה וחסד שאומות העולם עושין חטא הוא להם שאינם עושין אלא להתייהר בה וכל המתיהר בה נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גהינם. וכבר פרשתי (סי' קנ"ו) מנין שהעובר אפילו עבירה אחת במזיד שאין נותנין לו ואין מצוה להחיותו ואמר רב אסי שקולה צדקה כנגד כל המצות כולן שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה (ב"ב ט' א').