ספר יראים/קא

סימן קא (סט)
תקרובתה. כל דבר שהקריבו לאליל והתקרובת כעין פנים דזבח כגון דשחט או הרג לפניו בהמה או עוף ואפילו אין עבודתה בכך. ואם עשה מעין עבודתה בדמיון מועט יקרא כעין פנים כגון ע"ז שעובדין אותה במקל ושבר מקל דהוי ליה כעין זריקה משתברת אסור בהנאה. דאמרינן בע"ז פרק ר' ישמעאל (עבודה זרה נ"א א') אמר רבה בר אבוה אמר רב ע"ז שעובדין אותה במקל, שבר מקל בפניה חייב ואינו נאסר וכגון שעובדין אותה בזריקת מקל; אבל אם עובדין אותה בקשקוש מקל אמרינן התם זרק מקל לפניה פטור. ומנל"ן דתקרובת ע"ז מיתסר בהנאה דאמרינן בע"ז פרק אין מעמידין (עבודה זרה כ"ט ב') ויצמד ישראל לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים, מה מת אסור בהנאה אף זבה אסור. ומת מנלן אתיא שם שם מעגלה ערופה, כתיב הכא ותמת שם מרים, וכתיב התם וערפו שם את העגלה בנחל מה להלן אסור אף כאן אסור. והתם מנלן. אמרי דבי ר' ינאי כפרה כתיב בה כקדשים וכל שאר תקרובת ממזבח גמרינן ומנלן דלא מיתסר תקרובת אלא בעין פנים דתניא בע"ז פ' ר' ישמעאל (עבודה זרה נ' א') גוי שהביא אבנים מן המרקוליס וחפה בהן דרבים וסטרטאות מותרות. ומסקינן טעמא משום דבעינן כעין פנים וליכא. ויין שנתנסך לע"ז אע"ג דלא הוי תקרובת דידיה כעין פנים דזבח אסור כשאר תקרובת דהוי כעין פנים דגלי ביה קרא בהדיא אשר חלב זבחמו יאכלו ישתו יין נסיכם, ודרשו בע"ז פ' אין מעמידן מה זבח אסור אף יין אסור. מדאיצטריך למיסר יין נסך למדנו דכעין פנים זבח ממש בעינן. הלכך נרות המובאות לע"ז אעפ"י שהדליקום לע"ז ושעוה המובאה כיוצא בהן לא הוו תקרובת כעין פנים ושרו. וכן ראיתי בפירושי רבותי דכעין פנים דזבח ממש בעינן והנרות מותרות. ואמרינן בע"ז פ' ר"י אמר רב גידל אמר רב אחא בר יוסף (חייא) אמר רב, מנין לתקרובת ע"ז שאינה בטילה עולמית שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים, מה מת אין לו בטילה עולמית אף תקרובת ע"ז אין לו בטילה עולמית: