ספר יראים/מא

סימן מא
אלמנה לכהן גדול. הזהיר הב"ה על כה"ג שלא ישא את אלמנה, דכתיב בפ' אמור אל הכהנים (כ"א י"ד) אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח. ואלמנה הוי בין מן האירוסין בין מן הנשואין כדתנן ביבמות בהבא על יבמתו (נ"ט א') כ"ג לא ישא את האלמנה בין מן האירוסין בין (מן) הנשואין. וכ"ג הוי בין נמשח בשמן המשחה בין מרובה בגדים והמשוח מלחמה דתניא בהוריות פ' אחרון (י"ב ב') והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים זה מרובה בגדים על. כולם הוא אומר את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ואלמנה וגרושה וחללה זונה לא יקחו וגו'. ותניא בכולן אין נוהגין במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורים בפרשה ואלו הן פורע ולא פורע ואינו מטמא לקרובים ומצוה על הבתולה ואסור באלמנה וכו' ותניא בת"כ ומייתי לה ביומא פ"א (ה' א') נמשח יום אחד ונתרבה יום אחד אין כ"ג נוהג בו. ואמרינן בעשרה יוחסין (ע"ח א') ומודה רבא באלמנה לכ"ג שאם בעל ולא קידש שלוקה. מ"ט ולא יחלל כתיב והרי חילל. ותולדת אלמנה כל אשה שנתקדשה קדושין שצריכה גט מדרבנן ונתאלמנה מהם אסורה לכהן גדול מדרבנן: