ספר יראים/כח

סימן כח
פצוע דכא. הזהירה תורה עליו בפרשת כי תצא דכתיב (דברים כ"ג ב') לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'. ומה הוא פצוע דכא פירשו חכמים ביבמות בפ' הערל (יבמות ע' א') דתנן אי זהו פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו אפילו אחד מהם, ותנן (שם ע"ה א') אפילו ניקבו אפילו נמקו אפילו חסרו, פי' ניקבו נקב מפולש דכל נקבים שבתלמוד מפולשים הם כדתנן (חולין מ"ב א') ניקבה הקיבה ניקבה הטרה נקבו הדקים הכרס הפנימי שנקבה כולן מפולשין הן. וגבי אתרוג נמי תנן (סוכה ל"ד ב') ניקב חסר כל שהוא. ואמרינן בגמרא (סוכה ל"ו א') ניקב נקב מפולש בכל שהוא שאינו מפולש בכאיסר. ואמר רבא (יבמות ע"ה ב') פצוע בכולן * דך בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי ביצים בין שנדכו חוטי ביצים. ואמרינן בפ' הערל (שם) אמר שמואל פצוע בידי שטים כשר אמר רבא היינו דקרי פצוע ולא קרי פצע. במתניתא תנא נאמר לא יבא ממזר ונאמר לא יבא פצוע מה להלן בידי אדם אף באן בידי אדם. ומניין שבאותו מקום במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע דכא ונאמר לא יבא ממזר, מה להלן באותו מקום אף כאן באותו מקום. ובפצוע דכא שנינו בספרי שיש לו רפואה שחוזר להכשירו דתנן פצוע דכא חוזר כרות שפכה אינו חוזר, זו הלכות רופאים. ואמר רבא בקדושין פ' עשרה יוחסין (קידושין ע"ג א') הלכתא גר מותר בגיורת דקהל גרים לא אקרי קהל כדסתם לן תנא (יבמות ע"ו א') פצוע דכא וכרות שפכה מותרים בגיורת ובמשוחררת ואינם אסורים אלא מלבא בקהל בלבד שנאמר לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה':