ספר יראים/יט

סימן יט
זוממי בת כהן. זוממי בת בהן נשואה בחנק אעפ"י שהיא בשריפה לרבנן ולר' שמעון הזוממין. בחנק כדתנן בסוף אלו הן הנחנקין (סנהדרין פ"ט א') כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן. ותניא בגמרא (צ' א') ר' יוסי הגלילי אומר מה ת"ל לעשות לאחיו לפי שכל המומתין שבתורה זוממין ובועליהן כיוצא בהן. בת כהן היא בשריפה ואין בועלה בשריפה. זוממיה איני יודע אי הוקשו או לא הוקשו כשהוא אומר לעשות לאחיו לאחיו ולא לאחותו. והזהיר עליהם הכתוב בעשרת הדברות לא תענה ברעך עד שקר, וענש במשנה תורה בשופטים ושוטרים דכתיב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. ותנן במכות פ' ראשון (ה' ב') אין העדים זוממים נהרגין עד שיגמור הדין שהרי הצדוקין אומרים עד שיהרג הנידון. אמרו להם הרי בבר נאמר לעשות לאחיו והרי אחיו קיים. פי' מעשות דריש דמשמע לעשות ולא עשה, אבל מאחיו לא דריש שהרי לאחר מיתה נמי נקרא אחיו כדכתיב לאחיו ולאחותו יטמא להם במותם ; א"כ מה ת"ל נפש הא אינם נהרגין עד שיגמר הדין. מן הדין לא הי' למנות דין זוממין בעמוד עריות, אך אגב בת כהן ובועלה כללתיו. ודינו היה להקבע בעמוד איסורים הנעשים בדבור לפנים: