ספר יצירה ג ג
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ג · משנה ג| >>
שלש אמות אמ"ש בעולם, רוח ומים ואש, שמים נבראו תחלה מאש, ארץ נבראת ממים, אויר נברא מרוח מכריע בנתיים:
מפרשים
גר"א
שלש אמות אמ"ש חקקן כו'. בכ"ב אותיות והן כאן ו' צירופים כמ"ש לקמן:
שלש אמות אמ"ש בעולם כו'. כל הספר נחלק לג' עש"נ והן עולמות בי"ע, עולם הוא בריאה כמ"ש עלמות אהבוך נערות דמטרוניתא היכלות דבריאה אל תקרי עלמות אלא עולמות, שנה ביצירה כי שנה הוא ע"י השמש ושמש ביצירה עד"א שמקנן ביצירה, ונפש בעשייה נפש מלכות שמקנן שם כידוע, וז"ש במתני' שלפניה סוד גדול כו' עד ו' טבעות ע"ס דאצילות כנ"ל, סוד בעתיק, גדול מופלא ומכוסה בכח"ב, וחתום בו' טבעות ו"ק, ויצא מהם אמ"ש בבריאה, ויצאו מהם אבות ביצירה כי הבריאה נקרא אימא (ר"ל לכן ג' אמות אמ"ש בבריאה) שאימא מקננת שם ויצירה אב שז"א מקנן שם, ומהם יצאו תולדות בעשיה. וענין אמ"ש ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י שכוללין כל הע"ס של כל העולמות כמ"ש לקמן:
זכר ונקבה. קאי על נפש שבין זכר ובין נקבה כלם נבנים בסוד אמ"ש אלא שחלוקים בצירוף האותיות כמ"ש לקמן. וכן בעולם ושנה ג"כ הוא זכר ונקבה כמ"ש (פסחים נ"ו א') מנחי כופרא דוכרא לנוקבתא, ואמרו במדרש (ב"ר פמ"א) באילן שלא היה מוציא פירות ואמר דקלי אחד שדקל זכר הוא רואה ביריחו ומתאוה לו ובאו והרכיבו אותו בה ועשתה פירות הרי שכולם מבקשים תפקידן. וכן בכל דבר כמ"ש (ב"ב ע"ד ב') כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה ואף לויתן זכר ונקבה וכו', ובמזלות שס"א מק"ד זכרים והנשארים נקבות, ובי"ב הויו"ת ו' זכרים המתחילים בי' ו' ו' נקבות המתחילים בה', וכן בהוי"ה עצמו י"ו זכרים ה' ה' נקבות וכן בשנה וכן יום ולילה וכן בי"ב שעות של יום כפי י"ב צירופי הוי"ה בכל שעה שולט הוי"ה אחד וכן בכוכבים קצתן זכרים כו', וכן אמרו יש ארץ מגדלת גבורים ויש מגדלת חלשים והיא ארץ זכר מגדלת גבורים וארץ נקבה מגדלת חלשים וכן בכל דבר אלא שבכולם בהעלם ובנפש בגלוי. וכן שלשה חלקי האותיות כולם זו"נ אמ"ש כסדר צירופם כמ"ש לקמן זכר באמ"ש כו'. וכן בז' כפולות תבנית גבורים וחלשים כמ"ש לקמן וכאן הוא יותר בגלוי. וכן שם בדבור ובתמורה דבור הוא בזכר ותמורה בנקבה, י"ב פשוטות הוא בגלוי כי י"ב עיקרן ו' כנ"ל ונחלקו לי"ב זו"נ וא' מכריע ביניהם הי"ג שכוללם כמ"ש לקמן ובז' הז' מכריע ובשלש אמות אל"ף מכריע ביניהם, וג' אמות אמ"ש הן בספירות דעת ות"ת ומלכות שיצאו מכח"ב שהן ג' אמ"ש העיקרין דעת מאש ות"ת מאויר ומלכות ממים וזהו שלפעמים עד"א בשם שמים ולפעמים בשם אויר אלא שזה בסוד הדעת וזה בסוד ת"ת זה מלבר וזה מלגאו משה ויעקב, וכח"ב הן אמ"ש היסודי ועיקרן כתר רוח חכמה מים בינה אש כנ"ל בע"ס כי הכ"ב אותיות בחיצוניות שכללם הוא עשר כמ"ש לקמן ועשר ספירות הוא בפנימיות שהן נקראין ספירות כידוע: