ספר יצירה ג ב
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ג · משנה ב| >>
ושלש אמות אמ"ש בעולם, רו"ח ומי"ם וא"ש, ומהם נולדו אבות שמהם נברא הכל:
מפרשים
גר"א
שלש אמות אמ"ש סוד גדול מופלא ומכוסה וחתום בשש טבעות. פירוש כי כבר אמרנו שהשלש אמות שרשן בספירה הראשונה [פי' ע"ק כנ"ל בפ"א] שהוא רוח אלהים חיים והם כלולים בספירה הראשונה שבה בהעלם גדול ואח"כ בג' הספי' הראשונות שבה מתחלקין שהן כח"ב ואח"כ מתחלקין בששה קצוות בכ"א הג' אמ"ש כפי הבתים (ר"ל שהם ו' בתים אמ"ש אש"ם כו') של שלש אותיות כדלקמן, והם ג' בחי' מתחלה כלולין ביחד ואח"כ מתחלקין לשלשה ואח"כ לששה הצירופין ו' קצוות ויסוד כלול מכולן שהן ח"י אותיות שלכן נקרא ח"י עלמין וכל אלו הבחי' עדיין הם כולם בהעלם גדול עד שאין בהם אלא החקיקה לבד. וכ"ז בספירה הראשונה הנ"ל, וז"ש סוד שהוא ספירה הראשונה של רוח אלהים, גדול מופלא ומכוסה הן ג' ספירות ראשונות כח"ב של רוח אלהים, גדול הוא הבינה כמ"ש קול גדול שופר גדול, מופלא הוא בסוד פליאות חכמה, ומכוסה הוא הכתר שהוא מכוסה בספי' כידוע. וז"ש במופלא ממך שהוא חכמה אל תדרוש להשיג מהותה רק מציאותה, ובמכוסה ממך אל תחקור שאפילו החקירה בו אסור. וחתום בשש טבעות הן ו' קצוות שלה כנ"ל שבהם מתגלגלים ג' אותיות יה"ו כנ"ל:
ויצאו מהם אויר מים אש. והן כח"ב של העשר ספירות כנ"ל:
ומהם נולדו אבות. הן חג"ת שנקראו אבוח:
ומאבות תולדות. הן נה"י שנקראו בנים כידוע. ובאדם סוד גדול כו' עד בשש טבעות, הוא בקד"א ששם משכן השכל שהכל נכלל בה, ויצאו מהם אויר מים ואש הן גולגלתא ומוחא ולבא גולגלתא אויר ששם אויר בקד"א ומוחא מיא כנ"ל ולבא אש כמ"ש בזוהר דהוא נור דליק ששם משכן אש היסודי והן ג' ספירות הראשונות, ומהם יצאו אבות הן הידים והגוף שהן עוזרי הגוף כי משם ואילך הן לבר מגופא, ומאבות תולדות הן הרגלים והברית כי הן דמיונם גוף וברית כחדא חשבינן כמ"ש בזוהר והידים והרגלים כנ"ל. ובעולם הכל מתחילה ברוח אלהים, ואח"כ באמ"ש, ואח"כ נולדו אבות שמים וארץ ואויר כמ"ש לקמן במשנה ד' והן נבראו בג' ימים הראשונים, ומהן יצאו תולדות בג' ימים אחרונים והן נגד חג"ת נה"י. וכן הוא בשנה. עוד מאמ"ש נולדו אבות ז' כפולות כי אמ"ש חתום בשש טבעות שהן ו' קצוות והיכל הקודש באמצע כוללן שהן ז' כפולות כמ"ש לקמן ומאבות ז' כפולות יצאו תולדות י"ב פשוטות כי עיקר הז' כפולות הוא ו' כנ"ל והן י"ב פשוטות ושביעית של ז' כפולות הוא י"ג של י"ב פשוטות הכוללם כמ"ש לקמן כמו שהז' כוללן והן בעולם ושנה ונפש כמ"ש לקמן שבכולם ג' אמות וז' וי"ב:
אופן ב'
ומהם נולדו אבות כו'. כמ"ש דג' אמות אמ"ש חתמן בשש טבעות ויצאו מהם שלשה אבות והם אויר מים אש ומאבות נולדו תולדות וכ"ה לקמן ברפ"ו וכמ"ש שבכל ג' עש"נ האמ"ש הן אבות והתולדות בעולם שמים וארץ ואויר, ובאדם ראש ובטן וגויה, ובשנה חום כו' וכן בהבבות אמר המליך אות כו' אות מ"ם במים כו' וצר בהן ארץ בעולם כו' המליך כו' ועיין לקמן רפ"ו ויצאו מהם שלשה והם אויר מים ואש ומאבות תולדות כו', וכן הוא בכל הכ"ב אותיות מ"ש המליך הוא האבות כמו בפ"ד ב' בחכמה והוא האב ז' המתנות וכן בפ"ה י"ב החושים והם הנסתרים והאיברים ז' שערים וי"ב מנהיגים הם התולדות, וכן בעולם שנה, וכן באמ"ש ג' יסודות שבגוף שהן מנהיגי הגוף הן האבות, ומש"ל רפ"ו וז' כוכבים וצבאותיהן הוא ט"ס וכצ"ל וששה רוחות ונושאיהן ושנים עשר וכו' והן היסודות כמ"ש בפ"ד ופ"ה:
פרי יצחק
שלש אמות אמ"ש סוד גדול מופלא ומכוסה. ר"ל שלש ספירות הראשונות כח"ב הם נעלמים שאין אדם יכול להתבונן בהם כמ"ש זה לעיל בסוף פרק ב' ובפרק א' ע"ש מ"ש ועליהם אמרו רז"ל במופלא ממך אל תדרוש וכו'. וסוד גדול הוא כנגד כתר, מופלא כנגד חכמה, ומכוסה כנגד בינה: וחתם בשש טבעות. ר"ל הם הו' קצוות בהם נחתם שלא להתבונן בג' ראשונות בסוד כי שאל נא לימים ראשונים ולמקצה השמים ועד קצה השמים בששה הקצוות מותר אתה לשאול לדבר מהם אבל בג"ר שלח תשלח את האם ממחשבתך למשאל אלא ואת הבנים תקח לך כמ"ש זה בזוהר פ' יתרו דף צ"ג ע"א ע"ש. ונקראים הו' קצוות בשם טבעות כי כל המציאות שבעולם כולם מוטבעות בהם סוד הטבע שלהם ובת"ז בתי' ס"ט דף ק"ג ע"ב כתב כל ספירה וספירה אתקריאת גלגל וע"כ נקראים בשם טבעת שהיא עגולה כמו גלגל: ויצאו מהם אויר ומים ואש ומהם נולדו אבות ומאבות תולדות. ר"ל כי ג' ראשונות שהם סוד ג' אמות אמ"ש שרש כח אמ"ש אויר מים אש מהם יצאו הג' מוחין חב"ד דז"א שהם בסוד אויר מים אש ואז ע"י נתגדל הז"א ונעשה בו הג"ר שהם בסוד ג' אבות כי חג"ת ונה"י הם בסוד בנים להם כמ"ש זה בסה"כ על ומביא גואל לבני בניהם גואל הוא יסוד לבני בניהם הם נ"ה בני חג"ת הנקראים בנים לאבות הראשונים שהם חב"ד וכשיש בז"א הג' מוחין דגדלות שהם בסוד אבות אז מהם יצאו תולדות בעולמות כי ידוע כל זמן שז"א הוא בבחינת קטנות שאין לו המוחין דגדלות אז הוא אינו ראוי לזווג להוליד תולדות וזהו מאבות תולדות ודוק והבן היטב מ"ש. ויש גורסין כך וממנו יוצאים אויר מים אש מתחלקים זכר ונקבה, ר"ל מיסוד אמ"ש הנזכר מג' ראשונות שהם סוד ג' אמות אמ"ש ממנו יוצאים יסוד אויר מים ואש שהם מתחלקים בזכר ונקבה זכר באמ"ש ונקבה באש"ם כמו שמפרש אח"כ בזה הפרק כי ידוע בעולם עליון סוד הזכר נבנה מהחסדים וסוד הנקבה נבנה מהגבורות וידוע כי הגדול באמצע לכן בזכות שהוא נבנה מהחסדים כח המים המ"ם הוא באמצע בין אל"ף ושי"ן כי בו כח המים הוא גובר מכולם לכן הוא באמ"ש והנקבה שהיא נבנית מהגבורות כח אש לכן השי"ן אש הוא באמצע בין אל"ף ומ"ם כי בה כח אש הוא גובר מכולם ולכך היא באש"ם והכלל כי הנקבה יותר חמה בתולדתה מהזכר מחמת ריבוי הדם שבה שהוא חם בטבע: [הוא ע"פ נ"א] שמהם נברא הכל. ר"ל כל ימי הבנין אצילות הם אבות לבי"ע שהם עולמות הנפרדים מאצילות לכך אמר לשון בריאה ולא אצילות שמהם נברא הכל כמו זה כתב הרמב"ן ע"ש: