ספר יצירה א יג
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק א · משנה יג| >>
חמש חתם רום, בירר שלש אותיות מן הפשוטות, וקבען בשמו הגדול יה"ו וחתם בהם שש קצוות, ופנה למעלה וחתמו ב-יה"ו[1],
שש חתם תחת ופנה למטה וחתם ב-יו"ה,
שבע חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו ב-הי"ו,
שמנה חתם מערב ופנה לאחוריו ב-הו"י,
תשע חתם דרום ופנה לימינו וחתמו ב-וי"ה,
עשר חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו ב-וה"י:
מפרשים
גר"א
בירר שלש אותיות [בליקוטיו כ"י ממש, בירר שלש אותיות כו' אמ"ש כו', שג"ר מתפשטין בכל הו"ק כמ"ש בא"ז אתגלף האי חכמתא ואתעביד כו' וכ"ה בעש"ן כי א"א בלא הג' יסודות אמ"ש, אלא שבג"ר הן פשוטות כ"א לבדו ובו"ק בכ"א מורכב כל הג' אמ"ש ואינן חלוקין זה מזה אלא בסדרן כמש"ו]. הן יה"ו שהן מן י"ב פשוטות:
בסוד שלש אמות אמ"ש. כנ"ל שהשלש אמ"ש הם בסוד חב"ד שהכתר והדעת הן זה בסוד חיצוניות וזה בסוד פנימיות כידוע והן יה"ו שבשם וכולן נכללין בדעת כנ"ל והדעת נתפשט אחר כך בו' קצוות וזה שאמר וקבען בשמו הגדול וחתם בהם ששה קצוות :
חמש חתם וכו'. הן ו' קצוות הידועים שחתומים ביה"ו שג' אותיות בונות ששה בתים כדלקמן. והתחיל ברום לפי ששם הוא כסדר יה"ו. וסדר בנין הבתים שני הבתים שהתחלתן ביו"ד הוא בחסד ונצח שהן מימין כי יו"ד הוא בחכמה, והוד וגבורה התחלתן בה"א שהוא בינה, ות"ת ויסוד התחלתן בוא"ו שהוא בדעת, וכן בב' הבתים של כל אות ואות חתם כסדר מזרח קודם למערב ורום ותחת הם קדומים לצפון ודרום לפי שאיהו בנצח ואיהי בהוד ולכן נקראים רום ותחת והן מתעלין בהתעלותן עד הכתר. והן באדם הידים (דרום וצפון) והרגלים (רום ותחת) גוף (מזרח) וברית (מערב) והן רוח האדם. ובעולם הן ששה קצוות העולם שבהן הוא האויר כמ"ש לעיל. ובשנה הן שאר הששה כוכבי לכת (פי' חוץ משבתאי). ובעולמות הוא יצירה שהוא מט"ט ששה סדרי משנה. וכל הח"י אותיות שבששה שמות הנ"ל כלולין ביסוד שלכן נקרא ח"י עלמין בסוד ח"י ברכות וברכות לראש צדיק ומלכות נוקבא דז"א אינו חושב כאן רק כוללה בספי' הראשונה, וגם מלכות שהיא עטרת היסוד אינו חושב כי היא נכללת ביסוד וגם בכתר שלכן נקראת עטרת:
אופן ב'
וחתם בהם ששה קצוות. וזהו שעשר ספירות אלו כוללין כ"ב אותיות דנפש לפי שבאלו ששה הוא י"ח הרי כ"ב, והנה הוא"ו הוא עצם הוא"ו קצוות והן ששה ווי"ן בסוד שם מ"ב כידוע וי"ה הן חו"ב מוחין שהן י"ב פשוטות דדעת והן י"ב פשוטות דאותיות והווי"ן הן כפולות חו"ג ב' דילה כמ"ש בז"ח שה"ש נ"א ע"א ולכן הן ז' כפולות נגדן כידוע שהשביעית אינה כפולה בעצם רק מיחדהו והוא א' שבתוך הוא"ו והן ששה אלפי"ן שהוא וי"ו בה"א אחרונה שהוא מ"ח כלל הכל והן נש"ב (עמ"ש באופן ב' על מ"ד דפ"ד, ש"ל):
פרי יצחק
בירר שלש אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות אמ"ש וקבעם בשמו הגדול וחתם בהם ששה קצוות. ר"ל אותיות הפשוטות הם הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק ובירר מהם ג' אותיות הם אותיות יה"ו שהם במוחין חב"ד דז"א הבאים מג' ספירות הראשונות שבהם ג' אותיות אמ"ש שהם אמות יסודות אל הז' ספירות התחתונות שבהם שאר האותיות מכ"ב אותיות כמ"ש לעיל במשנה ב' ע"ש: וקבעם בשמו הגדול. ר"ל כי המוחין הם מתלבשים בנה"י דבינה שבה שם אהי"ה שהוא גדול משם הוי"ה שבז"א. וחתם בהם ו' קצוות, ר"ל כי המוחין הם חתומים קשורים בו' קצוות, כי חותם יאמר על הקשר העליונה כמו שאמרו רז"ל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ושבכלים מתיר ומפקיע וחותך:
חמש חתם רום וכו'. ר"ל רום הוא כתר ותחת הוא מלכות ומזרח הוא ת"ת ומערב הוא יסוד דרום הוא נצח צפון הוא הוד ובכאן בהכרח יש לנו לומר שרום ותחת קאי על הכתר ומלכות כי אם תמצא לומר שרום ותחת קאי על נצח והוד בסוד כי הם סוד שחקים רחיים העליונים דטוחנים מן לצדיקים ב' ריחיים העליונה נצח ותחתונה הוד כמ"ש זה בכתבי האר"י ז"ל א"כ דרום וצפון על מה הם מרמזים כי על החסד והגבורה כבר אמר וזכר מתחילה שלש מים מרוח ארבע אש ממים וגם אי אפשר למצוא י"ס אלא עם הכתר ומלכות ואע"פ שדרום וצפון הם מרמזים על נצח והוד שהמוחין הם קשורים בהם הם מרמזים ג"כ על החסד והגבורה שרשם של נצח והוד שהם ענפים המתפשטים מהם כי המוחין הבאים מג' הראשונות הם מתפשטים וקשורים בכל הז' ספירות התחתונות וג' ראשונות שהן חשובין כאחת הם כולם כאחד מרומזים במ"ש חתם רום כי גם בינה נקרא בשם רום כי היא ג"כ בסוד כתר לז"א, ועיין במשנה א' מ"ש מזה הענין וצירוף אותיות של שם [יה"ו] שבהם חתם הששה קצוות הם ע"ד ששה צירופים שבששה קצוות הנענועים דלולב כמ"ש זה במ"ח מסכת ימי מצוה וסוכה פרק ו' ע"ש ותבין אלא שבכאן המלכות שאיהי בהוד שהוא צפון נטלה הצירוף של הוד שהוא הי"ו וההוד נטלה צירוף הגבורה שהוא הו"י. ובזה מ"ש תבין שאין צריך לשבש נוסח הספרים שלנו, ובספר מנחת יהודה חייט פרק י"ג דף קע"ז ע"ב כתב ג"כ ז"ל, דע כי המשנה הזאת נחלקת לשני חלקים האחד לפי סדר היסודות והשני לפי סדר הרוחות ולזה מתחיל מהחכמה כי היא נקראת רוח אלהים חיים ולא התחיל מהכתר מפני שהוא מתחיל לפי סדר היסודות והחכמה היא הרוח והבינה רוח מרוח ומה שאמר רוח אחת מהם רמז על התפארת כי אבא ואימא אולידו ברא דא הנקרא רוח אע"פ שהוא כלול מכל היסודות עיקרו הוא הרוח ואומר אח"כ מים מרוח רומז על החסד ובמים כלול העפר ולזה אמר תהו ובהו רפש וטיט ואחר כך אמר ארבע אש ממים וכו' רמז על הפחד, הנה בכאן נשלמו סדר הארבעה יסודות ועתה מתחיל סדר בפני עצמו בענין הו' רוחות ולזה הזכיר בהם לשון חתימה מה שלא הזכיר במדות הארבעה מפני כי בשמות של יה"ו ושל אמ"ש חתם הששה קצוות וכו' ע"ש:
- ^ בנוסח האריז"ל והגר"א ע"פ תיקוני הזוהר מופיע סדר הצירופים כדלהלן: יה"ו, הי"ו, וי"ה, וה"י, יו"ה, הו"י.