ספר חסידים תמא
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

חלום שאדם רואה באחרונה קרוב להיות תחלה ומה שרואה בתחלת הלילה יתקיים באחרונה למה החלום בא ברוב ענין וכשפותרים לו מענינו הולך אחר הפה כי לא יבא על האדם דבר בין טוב בין רע אם לא יראה בחלום קודם מעין דוגמא. ואין אדם זוכה שיראה בחלום בלא דוגמא. אלא שהוא העתיד להיות בהויתו בלי ספק וגמגום. כי אין המחשבות אמתיים וכשאדם ישן מתערבים המחשבות עם דברי המלאך. ולכן הולכין אחר הפה כשנפתרים מעניינו ואמרו חלום אחד מששים בנבואה וביד הנביאים אדמה וכתיב (ירמיהו א יא) מקל שקד אני רואה כי שוקד אני על דברי לעשותו על יד משל יכין לב האדם. לכך כתיב (במדבר כג ז) וישא משלו ויאמר וכתיב (משלי א ו) להבין משל ומליצה ובחלום הנביאים לא היתה מחשבתם מתערבת ולא דבר השד. אבל בחלומות בני אדם מתערבים בדברי השד שאם אדם צריך לנקביו בחלומו נראה עיף ויגע. וכן מי שאכל מאכל ששמו בו פלפלין ושתה משקה והיה מהרהר אחר אשה. ומתוך כך ישן הרי חולם כאילו שוחק ומשמש עם אשה. וכן כל מי שנכספה נפשו למקום אחד או לעשות דבר אחד וכל נפשו שם בחלומו יראה מאותה דוגמא וכל אלו החלומות וכיוצא בהם אינן מחלומות שמגיד המלאך אלא מתוך הרהורין רואה אף בחלומו דוגמתו ועליהן נאמר (זכריה י ב) החלומות שוא ידברו. אבל חלומות פתאום שדומה כאשה באה לפניו ולא שחק עמה קודם לכן ולא הרהר אחריה מחמת שד הוא חלום שמחמת שד ורוח אין אדם ישן בחוזק אלא עיניו כאילו הן סגורות וחושב מחשבה כי השד אינו נכנס במחשבה אלא מלחש באזנו מתוך עומק חור האזן. ומי שרוצה להכיר האמת בשחרית ילחוש באזן אדם קטן מה שיודע שחביב לו ויהיה נראה לו בחלומו כאילו חולם מעין מה שמלחש באזנו בהקיץ כך השד מלחש והאדם חפץ להקיץ והשד מנפח לפני נחיריו ופיו ואין הדעת יכול לשוב לאדם על מתכונתו והוא בדעתו כאדם ער. וכל אלה החלומות מחמת שד ועליהם נאמר (ירמיהו כג כח) מה לתבן את הבר כי אין בהם ממש. אבל חלום שעל ידי מלאך אף על פי שלא דבר והרהר בעת שקרוב להקיץ. אז המלאך בא להגיד לו כי כבר פסקו מחשבותיו והרהוריו. ופעמים בחצי הלילה ובתחילת הלילה רק כשלא יתקיים מהרה החלום אינו מראה לו חלום קרוב להקיץ. וגם כשעל ידי מלאך בתחלת הלילה או בחצי הלילה ואין אותו חלום מעורב בחלום אחר. וגם אין אדם חושב על המראה שרואה. ואם חושב המחשבה אין אותו החלום ע"י המלאך ולא יתקיים המחשבה ולא החלום כי דומה למי שהשליך דבר עגול ומגלגל מעצמו במקום שאין המשליך מכוין ועל חלומות של מלאך נאמר (במדבר יב ו) בחלום אדבר בו כי המלאך מדבר בתוך מחשבות האדם כמוליך עור. ומה שאמרתי כמוליך עור לפי שמחשב פעמים אמת פעמים שקר כך האדם בחלומו. ואל תתמה שאפילו כשהוא ער הקב"ה מטה לב האדם שמחשב לשקר ולכל מה שהקב"ה חפץ שנאמר (משלי כא א) פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו. וכתיב גבי רחבעם (מלכים א יב כד) כי מאתי היתה נסיבה שנשתטה רחבעם שלא שמע לעצת הזקנים. וכן כתיב (מלכים א כב כ) מי יפתה את אחאב הרי שהמלך מטה המחשבה להרהר אחר אותו דבר שגוזר הקב"ה. וכ"ש כשהוא ישן שאין הדעת מכוונת על הלב שהרי אומר אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי מכלל שבלילה בחלום הכליות יועצות לכן אין בחלום דעת לאדם אלא כמו עור ילך פעמים חושב אמת פעמים שקר ורוב מחשבותם אינם מכוונות: