ספר הפליאה/קעא
ד"ה ע' יש לו ג' זיונין מלעיל עריכה
ע' יש לו ג' זיונין מלעיל לומר לך שהגאוה נבזית בכהנים לוים וישראלים שלא יטול הכהן יוהרא מלוי ולוי לא יטול יוהרא מישראל כי אחד הוא אשר לו הגאוה והוא הש"י, וכשאלו הג' ענוים אז הקב"ה אוהבן ובזכותן ניזון כל העולם ועל שהע' זקוף ומוטה לומר לך זקוף נגד ימין שהקב"ה משפיל כל המגביה עצמו, ואם שב בתשובה הב"ה מקבלו ולכן זקוף ומוטה כנגד שמאל שאם לא שב הקב"ה משפילו עד שאין לו תקומה במפלתו:
פ' יש לו ב' זיונין והפ' רומז בעטרה שהיא הנקראת תפלה ונקראת תורה שבע"פ ובא לומר שכל הפותח פיו בתורה ובתפלה עושין לו כל צרכיו וחפציו, ומה שהפ' מגולגל לומר שכל הפותח פיו בתורה ובתפלה שאין בו תשובה ומעשים טובים התורה בטילה והתפלה אינה רצויה, ועוד מגולגלת לומר לך שכל תפלה שאין בו לב נשבר וראש כפוף אינה רצויה וכל הטעמים הנאמרים בפ' כפופה יש בף' פשוטה:
צ' יש לה ג' זיונין ר"ל שהצדיק הוא היסוד הנקרא צדיק, ואברהם יצחק ויעקב הם חסד ופחד ות"ת אוהבים אותו ומפרנסין אותו אלו השלשה:
ץ' יש לה ה' זיונין כי הוא מקבל מה' קולות הם הג' רוחניות וחסד ופחד:
ק' יש לה שני זיונין כנגד קשר של תפילין של ראש ושל יד ולפעמים זיון א' כנגד הציץ:
ר' יש לה זיון א' כנגד מצות ציצית שהר' הוא השפע והחוטין הם הצינורות:
ש' יש לו ד' זיונין כנגד ד' רגלי המרכבה הם חסד ופחד ות"ת ועטרה:
ת' יש לה ב' זיונין כנגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
וגם נחלקו אלו האותיות לט' תיבות ובהם תמצא אחדים ועשיריות ומאות בסוד. אי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך וס"ם זע"ן חפ"ף טצ"ץ: