ספר הפליאה/שסז
ד"ה מגזרה שוה הוא שנאמר בשומר שכר עריכה
מגזרה שוה הוא שנאמר בשומר שכר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ונאמר בשומר חנם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו מה שומר שכר אם לא שלח ידו פטר את היורשים אף שומר חנם, וראה והבן שאין לך מדה למעלה שאינו נותן לחברתה דין או רחמים מ"מ אם לא שתמצא המלות יתירות שלא הוצרכו אז להם זה הדרך שאם הוצרכו אין דנין שבזמן שהגזירות למעלה הם הספירות המבקשים חיים לעצמם תחלה כענין העניים והאביונים מבקשים מים ואין, וכשבא לעצמם לבד ואין להם מה ליתן כי אם יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות אבל כשהשפע הוא במילוי אז קרינן בהו אפנויי מופנה כלומר לפנותו ולתתו לחבירו וע"כ היו מדקדקים למצוא מלות מיותרות ללמוד מהם הג"ש כההוא דפ"ק דשבועות אקרא אני חיה בהמה למה נאמר קרי עליה ר' דולה מים מבארות עמוסות שלא למד מרבותיו איזה מלה מיותרת לג"ש והוא דקדק מעצמו וע"כ היה משבחו, וכן בכמה מקומות בתלמוד דפריך נגמור תיבה פלוני מפלונית כההוא דפ"ק דמנחות ולגמר עין מעינו והוא מנסה לראות אם הוא מופנה ולכן אין אדם דן גזירה שוה מעצמו אם לא שקבלה מרבותיו ורבותיו מרבותיהם פן יבא לעשותם לא כמשפט ויגזול העני ויפנה את שאינו פנוי משא"כ בק"ו שאדם דן מעצמו כאשר אמרנו. ועוד בג"ש עין מעין דנין שצריכין להיות המלות שוות שכן הדין למעלה שהנצח הוא צינור הרחמים והוא דומה בדומה וע"כ רחמים עוברים דרך שם כי דומה בדומה הולך, ולפעמים תמצא ג"ש אע"פ שאינו דומה בדומה במבטא הואיל והוא דומה בפירוש והוא שארז"ל ושב הכהן ובא הכהן זהו שיבה וזהו ביאה, וא"כ היכא דאיכא שני גזירות שוות ולא סתרן אהדדי אלא שווין בפירוש אע"ג דלא דמי ליה ילפינן כמו ושב הכהן ובא הכהן, אבל היכא דסתרן אהדדי לא ילפינן אלא בדדמי ליה והכוונה שאין שינוי המבטא מעכב שכן הדבר למעלה, שאין הנצח עם החסד שווה במבטא ובפירושם שוין דהאי רחמים והאי רחמים, ולפעמים תמצא ג"ש שהוא בספק אצלם שקבלו ללמוד דבר אחד מחבירו ולא קבלו מאיזה דבר נלמד הג"ש כדאיתא בפ' אלו נערות דקאמר מאי קחזית דאשר לא אורשה לג"ש ובתולה למעוטי בעולה אימא בתולה לג"ש ואשר לא אורסה פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה משמע שקבלו כך מרבם ג"ש ללמוד מפתה מאונס אבל לא קבלו מאיזה תיבה ילפינן לה הג"ש דא"כ שאינו כך מאי פריך והא אין אדם דן ג"ש מעצמו אלא א"כ קבלו מרבו אלא ודאי מדפריך לא קבלו מאיזה תיבה. ועוד איתא פלוגתא בהמפלת איכא מ"ד ג"ש שאין מופנה כל עיקר אין למידין הימנה כל עקר, ומופנה מצד אחד למידין ומשיבין, ומופנה מב' צדדין למידין ואין משיבין ויש דרכים הרבה לג"ש וכולם נמשכין אחר אלו ואין צריך להזכירם כי כל אחד יאמר במקומו בע"ה כדין וכהלכה: