ספר הפליאה/שיד
ד"ה וראה והבן שנצטייר הש' של שדים עריכה
וראה והבן שנצטייר הש' של שדים והד"י אינם מצטיירים והוא י"ד, והם' מצטייר כ"ו, הנה י"ד יהו"ה שבזמן יניקה הי"ד הוא של יהו"ה ואין כח מכחות האדומים נכנס שם, ורחם לומר בזמן שהיא יונקת מן השדים אז האדם שהוא הת"ת הוא אדם שלם בצורתו כענין בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רעה, ר"ל כשהוא שלם בשבע צורות לא יגע בך המדה הנקרא רע וע"כ נקרא רחם שעולה רמ"ח אברים לומר לך שהוא השלימהו לרמ"ח אברים, הלא תראה שהוסיף הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה ה' להשלימו לרמ"ח אברים ואח"כ הוליד את יצחק כי אברהם עולה רמ"ח כי אין חסרון בפרד"ס, האמת הסיג שיצא ממנו הוא ישמעאל יצא בהיותו חסר שכן אינו נכלל בכלל הפרד"ס, והנה הר' של רחם אינו מצטייר והח' מצטייר ד"ו והנה העטרה בגזירת רד"ו, זהו אנכי ארד עמך מצרימה כלומר אני עמך בגלות, והמ' רחם מצטייר כ"ו ר"ל שהת"ת לא הניחם לגמרי ביד זרים זהו אנכי תוספת הכ' ולא אמר אני, ונקראים א"ב ואם, ת"ת א"ב, עטרה אם, כי הבן כשנאצל מאציל והוא אב לנאצל והעטרה היא אם שכל כחה מן האב, מ"מ אב ואם נקראים כי שניהם שם מלא יו"ד ה"א ו"ו ה"א. האמת בני דע לך כי ביד האב הזה ואם הזאת השכר והעונש הלא תראה אב מצטייר יו"י ד"ו ועולים ל"ו, זהו ה' קוינו ל"ו, ואפ"ה עמו האם הנקראת אלהים שכן למ"ד ו"ו מלא עולה אלהים. וראה והבן שהאם לעולם נעלמת בתוך האב כי כשתרבע אב נעשה כענין ב' פעמים ב' הוא ד' ואלף אינו מתרבע הרי ה', הוא ה' אחרון שבשם בן ד' אותיות הרומז באם, והנה האם עם האב, ועל שהיא האצילה הבהמות ועולם הגשמי ע"כ נקראת אם אותיות המצטיירים יו"י כ"ו, ושניהם עולה בהמה, וע"כ הזכיר שהמע"ה נפש הבהמה העולה כי יש לה עלייה. ומלת אם מצטיירים ב' פעמים כ"ו הם הו' ומשך הו' הנקראים בנים אתם לה' היא הבינה הנקראת לה' ונמצאים בציור אותיות אם, על שכל פעולתה בתחתונים ע"י נטילת רשות מן הווי"ן, וראה והבן מה מורה מלת אם שאין הנקבה פועלת זולת הזכר הלא תראה שאם תחלוק אם לחצאין כל חלק עולה כ' וחצי, עולה דק"ל, [היינו חצ"י עולה קי"ד וצרף אליו הכ'], דק"ל אחד זכר ואחד נקבה. ראה והבן עתה דבר גדול ונורא כשמתחברין השני דקלים הללו מולידים בת ושמה סרח היא סרח בת אשר. ומלת סרח מורה רחמים אחר שהיא בת אשר הרומז בכתר, והכוונה בזמן שהדקלים בחיבור הקב"ה משפיע רחמים בעולם, והראיה דקל דקל עולה סרח, ונקראים איש ואשה איש הת"ת, ואשה העטרה. וראה א' רומז בכתר וכאשר נאצל הת"ת נותנו לו הי' הרומז בחכמה, ובראות החכמה שהוא אב את הכתר שנתן לו את הא' נתן לו גם הוא את הי', והש' הרומז בבינה ובראות הבינה שהיא אם את החכמה שהוא אב ונתן לו את הי' נתנה לו גם היא את הש'. והנה נכלל משלשתן ונעשה איש, ה' איש מלחמה ה' שמו. אשה נכנס האם שהוא הש' בה' שהיא הבת נצטרף הא' עמהם שלא להחריב את העולם זהו אשה. וראה עתה והבן שאחר שהרויח אלו הרויח כל כ"ב אותיות זהו שנקרא תורה שבכתב, א"ל ריוח אני שומע ואיני יודע איך, א"ל אחר שהרויח האחדים הרויח מא' ועד ט', ומאחר שהרויח הי' הרויח מי' ועד צ', ומאחר שהרויח המאות הרויח מק' ועד ת', והנה הכל שלו, גם הרויח אותיות ך ם ן ף ץ שהם בכלל המאות. והנה בין הכל כ"ז אותיות זהו שאמרתי לך מלך הפועל בך"ז אותיות, מ"מ לא באתי רק להודיעך מעלות האותיות שנתנו לו, אבל א' במלואו שעלה אי"ק רומז בכת"ר. בכ"ר לחכמת אלהים. גל"ש לבינה. דמ"ת רומז לספירת החס"ד. הנ"ך לפחד. וס"ם לת"ת. זע"ן לשבת. חפ"ף לנצ"ח. טצ"ץ להוד ומלכות בת זוגו של שבת: