ספר הפליאה/רסה
ד"ה ועתה שמע בני גם שמע מה ששמעתי מאבי עריכה
ועתה שמע בני גם שמע מה ששמעתי מאבי ז"ל. א"ל משה להקב"ה אמת בצלמנו כדמותנו מורים על הד"ו פרצופים שהם אדם אחד ואם תהפכם מכל צד ופנה מורים, ואומרת הבינה לספירה שלמעלה ממנה כי נוטלת רשות ופועלת ואמר נעשה אדם בצלמנו רוחניים שיהיו משגיחים בעולם השפל אם לטוב ואם לרע וידעת שאין כח האדם זולת הפועל, מ"מ הודיעני האלפא ביתא מהם באין בקוים ובנקודות ומהם בקוים ולא בנקודות מהם בנקודות בלא קוים מהם בג' שמשים מהם בב' שמשים ומהם באחד, א"ל משה הקשב:
אלף הא' בקו, והל' בב' נקודות. ר"ל אל"ף בפתח פתוח להשפיע גם הא' שהיא למטה נקרא א בפתח שהוא פתח פתוח לקבל. והל' בציר"י להורות אע"פ שהוא סמוך לאל"ף אפ"ה נקוד בציר"י כי הציר"י מצד המקטרג והף' הוא הפחד ואינו ננקד כלל שלא לעוררו, ועם אל"ף הקב"ה עושה משפט אם לטוב אם לרע ולכן הא' שמשיו ל"ף הוא דין ורחמים:
בית בשני נקודות ודגש ורפה, ב"ת ושמשיו י"ת, ר"ל ב' רומז בחכמת אלהים וי' בעטרה ות' בפחד, והנה החכמה משתמשת בקשה וברפה להתישם שלא להאביד העולם, וע"כ הת' הרומז בגבורה הוא ברפה כי קריאתה דגש כשאתה קורא אותה לבדה ת', ועתה שהב' משתמשת בה הוא ברפה, והי' אינה נהגה כלל שאחר שהת' היא ברפה מנין לעטרה כח להתנועע, ודגש בבי"ת לומר לך אע"פ שהיא מתשת הי' והת' ואפ"ה אינה כולה רחמים רק הוא בכר לדין ולכן הדגש בקריאתה. ומה שננקד בציר"י הוא מצד המקטרג שרוצה להיות צרי במכה שהציר"י הוא מכח הרחמים וציר"י צורי אל ורחמים ויסוד:
גימל הג' רומז בבינה ושמשיו ג' אותיות והם ימ"ל, ומלת ימ"ל רומז ביסוד ולכן מתהפך למ"י ר"ל היסוד הוא לבינה וכן יעקב הוא לבינה וזה למי אתה, לבינה. ובעבור שהוא קדוש וטהור והמילה אליו ע"כ אמר המל ימ"ל. וראה והבן שמשי הג' שהיא הבינה מורים שני ענינים ימ"ל שהוא היסוד למ"י שהוא הבינה, והנה הג' אותיות שהם ימ"ל הי' בעטר'. והמ' ביסוד והל' בתפארת. שני זכרים ואחת נקבה בנים של אם אחת. איש אמו ואביו תיראו איש הוא התפארת והעטרה רשות הת"ת עליה ולכן פטורה כי אין לה חלק ממנה ולמה יעבדנה, אך כשהוא בלא רשות אחרת מקבלת מן הפחד ושורש הפחד מן הבינה ולכן תיראו שניהם כאחת. ונקרא בדגש כי הוא קו ירוק וננקד בנקודה אחת ונקרא חיר"ק חרק עלימו שינמו והוא המלך המשפט ממית ומחיה בגזירת האב שלו רשות נתונה יכרית השם הגורמים המשפט להמית את עמי הארצות כשאינם עוסקים בתורה ומטמאים הארץ הטהורה והנקיה והחליפו כח בכח, ר"ל רחמים החליפו בדין הקב"ה יתנם לחילוף שאין לא תקנה. וננקד המ' של גימ"ל בג' נקודות לומר שהג' השמשים האלה הם סגולה לבינה והם חתן וכלה ושושבין וכל הבנים האצילה הבינה בצורת סגו"ל שני נקודות זה בצד זה ואחד למטה מהם מכריע באלו. והי' של גימ"ל נעלם כי הוא האור הגנוז והנעלם. והל' בלי נקוד כי בזמן החופה שלשתן עם אמם אין צריך החתן נענוע וצער: