ספר הפליאה/רעה
ד"ה וייצר ה' אלהים את האדם עפר עריכה
וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה מה בין אדם לאדם, האדם העליון נקרא אדם ואדם התחתון נקרא אדם מה בין זה לזה, א"ל בני ויברא אלהים את האדם בצלמו הוא אדם העליון וכל שלא אמר בצלמו הוא אדם התחתון, עפר מן האדמה הוא אדם חיצון הנקרא פער שכן עפר מתהפך פער, א"ל ומי האציל א"ל פחד יצחק האציל מן האדמה אדומה בלי רחמנות, א"ל ויאמר אדמה מאי האדמה, א"ל בני דע לך כי אע"פ שהפחד מאציל, הבינה מסדרה שכן האדמה עולה ה"ן היא הבינה, א"ל ואדם פנימי האיך נברא א"ל בב' יצרים יצר טוב ויצר הרע, א"ל א"כ מאחר שאדם זה הוא חיצון כאשר אמרת א"כ כולנו חיצונים, א"ל בני חלילה וחלילה עפר הוא רמז בעלמא ואדם מאדם נאצל הוא קין איש רשע איש דמים, א"ל ר' אדם מן העפר קטן ונתגדל או גדול כמו שהיה צריך, א"ל אדה"ר וכל מעשה בראשית בקומתן ובצביונן וביופין נבראו שלימים שלא היה בהם שום מום בעולם לא עור ולא חיגר לא אלם ולא סומא ולא גידם שלימים מכל מום ואחר שבראם בירך אותם זהו ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרומשת על הארץ. דע לך בני שכאן דובר דברים נעלמים מאד כי אחר שהאצילה הבינה הז' ספירות בירך אותם ר"ל מלאם ברחמים: