ד"ה ויברא אלהים את התנינים עריכה

ספר הפליאה

ויברא אלהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב. הראית בני המלאכים קורא תנינים והם ד' מחנות שכינה מיכא"ל בימין המקבל מן החסד כי בחסד יכופר עון ועל כן הוא כהן גדול. גבריא"ל משמאל ומקבל מהגבורה והוא שר הגבורה ונקרא שר צבא, וזהו מיכאל באחת כולו רחמים גבריאל בשתים קשה ורפה. אוריא"ל לפניו ומקבל מן הרחמים שמשם אורו יוצא כי הרחמים הוא מזרח. זהו שנאמר ופנ"י ל"א ירא"ו אוריא"ל. רפאל במערב מקבל מן השכינה כדי לרפאות שבר אפרים. א"ל רבי כולם דברי אלהים חיים ולמה נכתב תנינם חסר י', א"ל כך הוא התנינים הגדולים הם לויתן ובת זוגו הוא ת"ת ושכינה ומלת לויתן לשון חיבור לומר לך ששניהם חד ולכן נחסר הי' להורות חיבור כ"י בת"ת, א"ל א"כ יכתוב רחמנא תנינים גדולים למה כתיב ה', א"ל תנינם כתיב תנינים קרי בזמן שהם תנינם והוא חיבור האוהל אז ה' ראשון שבשם בן ד' עמהם ובזמן שהם תנינים שא' מהם פועל דין אז אין ה' עמהם. ואמר הגדולים כי בין כך ובין כך הם תחת ממשלת זרועות הם חסד ופחד שגם הפחד נאחז מן הגדול הוא החסד. וראה והבן על ענין הסירוס וצינון שהסירוס בזכר שהעלימו מן העולם שלא ישתמשו בו, והצינון בנקבה היא כ"י שהיא רפה ואינה מחרבת: