ספר הפליאה/רעו
ד"ה ויאמר להם אלהים פרו ורבו עריכה
ויאמר להם אלהים פרו ורבו ואמירה רחמים, הוא אלהים הוא אם הבנים, ואמר להם פרו ורבו מן העליונים ומלאו את הארץ היא העטרה. וראה היפך התיבות פרו ורבו רפ"ו ובו"ר ור"ל אם האדם שנשתלשל יברך במעשים טובים פרו ורבו ומלאו את הארץ והוא יתברך ממנו, ואם לאו רפ"ו ובו"ר לשון רפיון ובורות. וכבשוה תהיה הארץ היא העטרה משועבדת ומחויבת לקבל השפעתם, ורדו בדגת הים ר"ל הים הם מה שלמטה מן העטרה. ומלת רדו מלשון ממשלה ור"ל תמשלו בכל אצילות הארץ הנקראת י"ם, ובעוף השמים הם המלאכים הנקראים עוף כענין והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון מועף ביעף וכתיב ועוף השמים יוליך את הקול, ובכל חיה הרומשת על הארץ ר"ל כל שפע היורד בארץ מכם יהיה. א"ל ר' העוד לך דברים למה נכתב וכבשה וקרי הוא וכבשוה הלא בלשון יחיד נכתב ומשמע שאחד יכבשנה ואחד ימלאנה ואחד יברכנה א"כ דאחד הוא למה נאמר ויאמר להם ואיך אומר פרו ורבו ומלאו ואיך אומר ורדו, א"ל בני כל העשר ספירות נקראים אדם אחד ונתברך, האלהים היא הבינה וברכה את בניה מברכתה, ובירך אותם הם הד"ו פרצופים, ואמר פרו ורבו הם הספירות שלמעלה מהם ואמר פרו ורבו שפע וברכה מן העליונים יתברכו הד"ו פרצופים ותמשלו עליהם ועל כל מה שלמעלה מהם שגבוה מעל גבוה שומר. וכבשה כתיב וקרי וכבשוה הרי כאן שני סודות וכבשה ת"ת את העטרה, וכבשוה עליונים ולומר שכח התפארת מן העליונים. א"ל ר' ובעוף הארץ מיבעי מאי ובעוף השמים, א"ל כשם שהת"ת מושל בארץ היא הים, כן החכמה והבינה מושלים בעוף השמים הם הזרועות הם המעופפים על הארץ כענין ועוף יעופף על הארץ, וכאשר ניתן רשות למעלה ניתן רשות למטה באדם הגשמי למשול ולכבוש כל דבר איש את אשתו בביאה, ועולם הגדול מושל בקטן דוגמא גבוה מעל גבוה שומר, כשם שהעליונים פעמים מלאים אור ופעמים חסירים אור וכל זה בהסתלקות, כן האדם בזמן שהוא אדם ר"ל מעשיו כשרים וטובים לפני השם הוא ימשול ואם לאו יפרד מן הכל והופקר לכל כי נמשל כבהמות נדמה. א"ל ר' תימא גדול בדבר בירך אותם ועשה זרקא במלת אותם אדרבא סגול היה צריך במלת אותם, א"ל שוטה בעולם מי יוכל לסבול שטותך שאם היה עושה סגול במלת אותם א"כ לעולם היו מבורכים ואם אדם הגשמי אינם מבורכים מפני רוע מעלליהם וודאי יתפזרו כי הא בהא תליא. א"כ איך יבא הסגול במלת אותם ע"כ זרקא במלת אותם וסגול באלהים כי הם סגולת אלהים. ומקבל שבים ה'. א"ל ר' כמה ספירות נכללים במלת ויברך אותם, א"ל בני כמה נקודות במלת ויברך אותם א"ל ח' א"ל לא ז' הם והנקודה שהוא תחת הקו של ב' היא נקודה של בינה ונקראת קמץ שאלהים קומץ מלא קומצו מכהן הגדול ומברך הז' נקודות. א"ל ר' א"כ יאמר מלא בו' דא"כ שהוא חסר אין כאן אלא ו' נקודות, א"ל בני זה הסוד אינו כשאר סודות לאמרו לך. ואל תגנוב דעתי כי הז' ספירות הם רומזים בז' נקודות של ויברך אבל מלת אותם הוא ענין אחר ועל שנחסר הו' הוא ענין גדול מי יוכל להוציא מפיו, א"ל מי שם פה לאדם ויש לך פה ואמור א"ל מי שם אלם ונלך לפנים, א"ל ר' אל תניחני בכה כי אתה אמרת שאתה צרי למכתי רפאיני, א"ל בני כל תחבולות שבעולם לא יועילך ולא יעבור הזמן, א"ל אל תבהלני כי אני רואה שזה הסוד נעלם גם ממך ע"כ אתה מדחה מפה אל פה. א"ל בני כן הדבר א"ל לא כן כי עליך נאמר ולב מלכים אין חקר, א"ל בני אל תאריך בדברים ואני נודר לאמרו לך לפנים, א"ל ר' ואני נשבע לך כי לא אזוז לפנים כלל אם לא שאשמע זה, א"ל בני א"כ הקשב האלהים בירך אותם במה בירכם בא' וזולת הא' הוא תם ומתהפך מת, והא' ברכתם וחיותם וכולם בכלל אתם, ואחר שהו' הוא תם ונכלל בכלל תם למה יכתוב הו' אדרבא צריך להיות בלא ו' להורות אל הענין שא' הוא חיותם ונפשם וזהו ויברך אתם במה בירכם בא', א"ל א"כ ויברך אתם אלהים יכתוב אלהים בו', א"ל בני זה כמו זה אל"ם ונפשו י"ה וע"כ חסר ו', א"ל א"כ יכתוב פרו ורבו מלאו את הארץ בלא ו', א"ל בני חייך הווי"ן צריכין כי הארץ מתברכת דרך הווין מן העליונים, א"ל א"כ יכתוב כבשה, א"ל הו' כובשה זהו וכבשה ו' כבשה, א"ל למה ננקד הה' של וכבשה בקמץ, א"ל במה כבשה שלא לינק מכוס יין אדום של פחד ואז על כרחה היא קמוצה מקמיצת הכהן הוא חסד כ"ש שאוהבת הקמח יותר ממה שאוהבת היין אדום שזה שורף וזה מרוה זה ממית וזה מחיה. א"ל ר' יכתוב הרומשת על האדמה, א"ל אוי לדבריך המכוערים היתכן שהספירה משפעת עליה והיא אדמה חלילה וחלילה רק היא ארץ רכה ולחה מכל ליחות מבלי אדום. א"ל ו' של ויברך מה מורה. א"ל בני העלהו בכללו הוא אהיה רבע כללו הוא אמת, מלאהו במלואו וא"ו הוא אחד חלפהו בחילופו בא"ת ב"ש הוא ף' והוא ו"פ ראה אחר שנתברך יעקב באהיה עם בת זוגו שהיא בעלת האחדות אז ביקש את אביו יצחק והלך אליו הו' זהו ו"ף והנה נתועדו כולם ונתברכו. א"ל י' ויברך מה מורה, א"ל בני מלאהו יו"ד הרי חכמה בן ובת והאם מברכת, ומ"ה כ"ח זה לברך א"ל כח האב היא חכמה, ועוד רבעהו ועולה קוף והוא יהו"ה המתהפך י"ב הויות המתגלגלים בי' ספירות להמתברכים למעלה ולמטה מהם ועוד תחליפהו הוא י"ם שכל הויותיו בים, וא"כ ויברך אלהים באלה הכוחות המבורכות. א"ל א"כ ב' ויברך מה מורה, א"ל בני ב' ויברך הוא חכמת אלהים והיא בי"ת הכתר וכל הבית מכתר יורדת, וזהו ברוך אתה ברוך כתר, אתה החכמה, והוא מלשון אתה ואם תחליפם בא"ת ב"ש הוא ש"ב והוא כי הוא מתחלף ב"ש והוא שב זהו שוב אל ארץ אבותיך ואטיבה עמך. א"ל ר' א"כ הר' של ויברך מה מורה א"ל תמלאהו ר"ש והוא ש"ר כי מאין הברכה באה לעולם משר על כולם. א"ל ר' ך' של ויברך מה מורה, א"ל הך' במ"ג והר"ש הוא אלף וז"ש משה החל רש כי ממנו נתברכו בני ויבושו אויביכם ונפלו לפניכם לחרב, ראה ף' פחד יצחק ך' מדת הדין הרפה הם המפילים האויבים: