ספר הפליאה/רלה
ד"ה ואחר שביאר לך המנע השגת החכמה עריכה
ואחר שביאר לך המנע השגת החכמה ר"ל ערכה בכתר עליון חוזר ופי' לך שגם אם ירצה האדם לחקור אחר ישותה בעצמה איך מקבלת האצילות ושפע מכתר עליון אמר גם הוא נמנע מהשיגה, וזהו שאמר והחכמה מאין תבוא, ר"ל מכ"ע ואיזה מקום בינה ר"ל הבינה נאצלה מאין שהיא כתר וחכמה, שהחכמה נעלמה מכל חי ר"ל אפי' מספירות שלמטה הימנה. ומעוף השמים אלו כל המרכבות טהורות כי אין דבר טמא יורד מן השמים אבדון ומות הם ראשי התמורות כי אבדון תמורתה הוי"ה כי ההויות נותנות הצורות והאבדון מפשיט הצורות, ומות תמורת החיים באזנינו פי' בבינתה שמענו שמעה של החכמה, האמת אלהים שהיא הבינה הנכתב בהוי"ה ונקרא בשם אלהים. הבין דרכה ר"ל הנתיב שהוא בא לכל אחד ואחד והוא כ"ע אותו הנתיב ידע ת"ת את מקומה מקום הליכות נתיבותיה, לפי שכ"ע לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה ומתוך שמביט בארץ החיים ותחת כל השמים ששם מעשה כל היצורים נפרטים בסוד יהו"ה אדנ"י ולא יעלם ממנו דבר לכן הת"ת ידע את הליכות נתיבותיה, והם נתיבות החכמה לעשות לרוח של המשתלחים משקל שיצא במדה במשקל ובמשורה ומים ר"ל חסד תיכן במדה שנאמרה מי מדד בשעלו מים וגו'. בעשותו למטר חוק כמה ימטיר ויחיה וכמה לא ימטיר וישחית ויפסיד כדין בני חלוף מן המטר ודרך לחזיז קולות מצד הגבורה ויאמר לאדם ת"ת הן יראת ה' ור"ל החכמה שהיא של ה' שהיא הכתר. והוא יראת הבינה ר"ל שהחכמה הוא יראת הבינה וסור מרע היא הבינה והנה ביאר לנו שאין לנו צד להשיגה רק מיראת ה'. וגם הבינה אין להשיגה אלא מצד שהיא למעלה. מכל תמורות שנאמר וסור מרע בינה. והיא היוצר של כל הספירות וכאשר נחקקו בה נתיבות בתמונת כל פרטי הפרטים והכללים אז היא תבנית כל האותיות זו לפנים מזו הוא אלף אחד ואלף עד אלף אלפים והם נמשכים ונחקקים זו לפנים מזו עד רבוא רבבן וכן כל שאר האותיות וכן תבנית כל כללי הנמצאים ופרטיהן ופרטי פרטיהון וכן תבנית כל עשב ועשב. ודע והבן שמנין פרטי עשבים הם כמנין ארץ שהם אלפים ומאה שהאלף הוא אלף וצדי פשוטה במ"ג הוא תשע מאות והר' הרי אלפיים ומאה, וכן פרטי הצומח שהם אילנות ודשאים וכן פרטי חיות כל חי וכן מין המלאכים ועשר כוחותיהם ומשכנותם וכן הכוכבים והגלגלים ומסלותם ופרטי פרטיהן וכן בימים ובנהרות והמורכבים מן הפרטים כדין בני חלוף כל אלו הנתיבות כולם נכללים מג' ספרים ספר ספר ספור והם אהי"ה יהו"ה אדנ"י והם שלשה אותיות של השם יו"ד ה"א ו"ו, שכל משכיל מושכל, ולשון אחר הדעה הידיעה והיודע, לשון אחר דעת יודע ידוע, הוא שנאמר אני ה' עושה כל מלמד שכל היצורים כולם נחקקו בשמו, ולפיכך נצטוינו שלא להשחית דבר, ושופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם, וזהו סוד היצירה להיות כל הנבראים משותפים באדם ואדם בהם ולכן יתפעל האדם במעשיהם והנבראים במעשה האדם, והנה השחקים וכל פרטיהן נכתבו ונחקקו בחכמה, ונבלי שמים הוא מלשון נבל וכינור כי בדרך הנתיבות ימשיך רוח אלהים חיים בנגינות ידועים שהם ל"ב נגינות אשר התורה מתגלגלת בהם ואמרו כי אותם הנגינות הם טעמי התורה, פתח עיניך וראה כי ל"ב נתיבות חכמה הוא כלל כל הנמצאים, והנתיבות נמשכו מכתר עליון הנקרא פלא. וראה והבן שהנתיבות נמצאות באדם וע"כ אמר נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. ורציתי לעלות אל היוצר הראשון והשני היא הבינה ועטרה ואמר לי עד פה תבא ולא תוסיף. ואמרתי לו ידעתי שאכנס לשלום ואצא לשלום ואפ"ה מנעני ושאלתי להודיעני במעמד טוב ויפה שלא אדאג על השגתי, והנה מה שהשיבני השגה שלימה ושים דעתך לשמוע כל דבר ודבר וכל ענין וענין בבריאת אדם ובבריאת עולם הגשמי ולא תירא ולא תחת למען תחיה וירשת את ארץ כי עתה שנברא האדם למדהו כל מה שתשמע כאשר נאמר לי וכן אתה בני תשמע ותבין כי עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. ודע והבן שהמשכיל בתורת ה' לשמה היא בעצמה מדברת לו פנים אל פנים ופה אל פה כאשר ידבר איש אל רעהו, וראה והבן שהדם שבתוך הלב והדם הוא הנפש והעטרה נקראת ל"ב ויהו"ה במלואו כזה יו"ד ה"א ו"ו ה"א עולה דם והוא בעטרה כענין באתי לגני אחותי כלה ע"כ הדם הוא בלב ונקרא נפש כי הוא נפש הלב וע"כ נקרא גם הלב נפש זהו שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר. שיהו"ה מכפר העטרה מכוחות הטומאה וחמשה שמות נקראו לה נפש רוח נשמה חיה יחידה: