ספר הפליאה/רה

לד"ה הקודם << | חזרה לתוכן ספר הפליאה | >> לד"ה הבא

ד"ה התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה ר"ל התבריחנו או תניענו ותנידנו כמו שמבריחין ומנידין את הארבה. הוד נחרו אימה ר"ל כח עטישת של נחיריו אימה. יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק ר"ל יחפרו אויבים הם התמורות, בעמק הוא העטרה, אולי יוכלו להלחם במלכות הוא העטרה ואז ישמח הסוס בכח הוא הגבורה על שהרגיש על תערובות מלחמה בין כנסת ישראל ובין התמורות, ויצא לקראת נשק ר"ל אז יצא לקראת מזויני המלחמה כי מאחר שהסוס מצד הגבורה ומצד הדין שלמטה לכן ישמח תמיד במלחמה. ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב ר"ל ילעג לכל פחד של מלחמה, ולא יחת לבו כי מלחמת ה' צבאות וגבורותיו הוא ולכן לא ישוב מפני חרב המלחמה. עליו תרנה אשפה ולהב חנית וכידון ר"ל עליו יושלח אשפה כלי זיין ולהב חנית וכידון ר"ל ברזל אשר בחנית וכידון הוא רומח:

ברעש ורוגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר ר"ל כאשר יתנועע בתנועה וכעס יחפור גומות (בעטרה) בארץ כדי לצאת מדרך החפירות להלחם עם האויבים ומרוב שמחת הסוס למלחמה אע"פ שישמע לקול מלחמה לא יאמין כי יש מלחמה עד שיראה בעיניו המלחמה, שנאמר לא יאמין כי קול שופר ומכאן אתה למד כי קול שופר מוכן לעורר מלחמה שנאמר והרעותם ונושעתם מאויביכם:

בדי שופר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה. ר"ל כאשר ישמע תרועת המלחמה יבשר לעצמו בשמחה, ומרחוק ירגיש במלחמה. רעם שרים ותרועה ר"ל כאשר ישמע תרועת מלחמה ורעשת שרים והשתברם זה עם זה ר"ל שבעים שרים של אומות העולם הוא מרגיש מיד במלחמתן:

המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן וארז"ל בגיטין מלאך יש ודמותו כדמות נץ ובכל יום ויום מנשבת רוח דרומית מדת החסד ורוח צפונית מדת הפחד ואלמלא בן נץ שמעמידה היתה מחרבת עולם ומלואו, ומלת יאבר נץ ר"ל יעוף וזהו מצד הבינה עד שיפרוס כנפיו לצד החסד ר"ל יתגלגל ממעלה למעלה עד שיתעלה למדת החסד, והנץ הוא א' מעופות הטמאים ויש לו צד גילגול טהרה ע"י הבינה:

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו. ר"ל וכי על פיך יתגלגל מעילוי פני נשר עד שיגביה לתפארת, קנו הם בנים הנולדים ממנו:

סלע ישכון ויתלונן על שן סלע ומצודה. ר"ל סלע היא העטרה ישכון כאשר יתגלגל ישוב לשכון שן סלע ומצודה, שן הוא יסוד, ומצודה הוא ת"ת:

ראה והבן תכלית עלייתו של פני נשר משם חפר אוכל למרחוק עיניו יביטו ר"ל משם מהת"ת חפר אוכל ירגיל אחר מאכלו הבא לו מכתר עליון וחכמ"ה ובינ"ה למרחוק עד חכמה הנקראת רחוק שנאמר אחכמה והיא רחוקה ממני. עיניו יביטו ר"ל מראיו וצבאיו יסתכלו. ואפרוחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא. ראה והבן הנשר הוא בתכלית העלייה ובניו בתכלית הירידה כי אפרוחיו יעלעו דם ר"ל צמאו דם ובאשר חללים שם הוא והוא רומז אל הנעלם ששם עתידין להתעלות מעילוי לעילוי, ומאחר שכל מעשה עליונים כמעשה התחתונים אלא שאלו גשמיים ואלו רוחנים ומופשטים ע"כ אמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו להיות בגופו כל אבר ואבר הרומזים לסבת העליונים (ועתה אתחיל לדבר ולא תענה אל דברי):