ד"ה הנתיב הא' הא' נקרא שכל הקבוע עריכה

הנתיב הא' הא' נקרא שכל הקבוע ונקרא כן מפני שמתעלה ומתגדל עד שורש החכמה ממש. הב' הוא צד שכל הנבדל מפני שהוא מתרבה מצד החכמה ונמצא נבדל משורש החכמה. הג' הג' הוא צד המתמצע מפני שהוא מתמצע בריבוי עד החכמה. הד' הוא צד דבוק מפני שבעלוי מתדבק בחכמה. הה' הוא הנתיב הנקרא צד האחוז מפני שבהרכבת העילוי הוא אחוז בחכמה ממש. הו' הוא נקרא צד המתרבה ונקרא כן מפני שמתרבה מן השכל ועולה עד החכמה בהשוואת העילוי. הז' הוא נקרא צד הקשור מפני שהוא נקשר בתנועת החכמה ועומד במקום אחד. הח' הוא נקרא צד הנשרש מפני שמתמעט בשרשו ואינו עולה כלל. הט' נקרא צד הפועל מפני שהוא פעול מכח השכל עד החכמה דברים נדבקים בעלת היחוד. והי' נקרא צד נפעל מפני שהוא פעול מכח שכל המתאצל ממנו והוא נדבק בו. הי"א נקרא צד הממשלה מפני שמושך ממשלה מעצם השכל ומושך הרבוי מכל צדדיו עד הנתיב הכ"ו נקרא צד הגמור מפני שהוא תשלום גמר השכל והכל נק' שכל קבוע והכוונה זה כי הוא ביסוד והוא יסוד לכל הנתיבות החכמה. המפעל הי"ב מורה על נתיבות החכמה שהם ל"ב ואלו הם עשר ספירות וך"ב אותיות יסוד על כל אות ואות נתיב בפ"ע והנתיבות האלה נקראים כתר עליון הוא נתיב הראשון שבו נגלה כבודו של הקב"ה קודם בריאת עולם ומתחלק לד' חלקים מרובעים ומכוונים והוא הכתר. החלק הא' נקרא חיות מזומן להשפיע חיות לכל הנבראים מהאחדות והחיות הוא קיום בו ואינו חוץ ממנו. הב' נקרא קיום מזומן לקיום כל הנמצאים מתוך אחדות שכל הספירות נקראים אחדות השוה המתמצע מאמצעות השמים העליונים וזה החלק נקרא חלק הקיום הוא מלחלח ומשפיע שפע וקיום בכל הספירות כדי להשוותם בהשוואת קיומו כי כל הספירות נקראים כולם גוף אחד וענין א' ושורש א' כלומר הם מזומנות בהשוואה אחת כמו הגוף וענין אחד בלי קיצוץ ופירוד ושורש אחד שכולם הם נשרשים בשורש העליון המעמידם הוא הכתר. החלק הג' הוא נקרא אמיתית המציאות בעבור שקודם שברא קב"ה את העולם היה עומד בחייו וחייו בעצמו כי עצמו וחייו הם דבר אחד. החלק הד' נקרא צד הקדושה בעבור שהכתר הוא קדושה העליונה והנקדש מתקדש בעצם הכתר וע"כ נקרא כתר פאר וכבוד של כל הספירות. ונתיב ב' נקרא חכמה קדומה מתחלקת לז' חלקים וכו' עד והריבוי מתרבה מהחכמה הוא חי נעשה מלאך ממונה עליה ושמו סגניסא"ל שהוא שר לחכמה ולתבונה. הנתיב הה' גבורה והוא שני חלקים מתחלקים מהגבורה. הא' נקרא ערפל הוא ערפלי טוהר והוא אחוז מצד הבינה ועל זה אורה מתעלמת תוך הבינה. השני נקרא מדת הדין דומה לחשך מחשיך עיני כל בריה כדי שלא יהיו יכולין להשיג ממשות הערפל, והבן כי חשמל והערפל שתי צורות זו בצד זו וזה הדבר היה חיזוק לכל הנביאים שהיו מתנבאים. הנתיב הז' הוא נצח הוא ענין עומד מימין כדי לקטרג על מדת הפחד הוא הנקרא שפע חסד בעבור שהנצח בא מצד החסד ומתפרשים ממנו כמה תנועות שמתנועעת מהחסד ודקדוקיהן ובעד הנצח מתחלק לד' חלקים וכל חלק מורה עניינו ומהותו. הא' מורה שהנצח הוא כסא של הקב"ה ויש בו שורש עקר לכל חיות הנאצלות מהחסד ע"ז אמרו החסד עומד בנצחונו ונקרא הנצח כסאו מפני שכל הכוחות וכל הדברים הם כסא להקב"ה ומתאוים שיהיה הקב"ה במחיצתם כמו שאמרו בעלי המרכבה פעם אחת ביום עומד הכסא כבוד לפני הקב"ה ואומר התכבד ושב עלי מלך הכבוד מפואר לפי שמשאך חביב עלי, והכסא הזה הוא נצח ומתפרדים ממנו כמה כסאות להקב"ה. הב' היא מדה נצחית עומדת לנצח עולם. הג' הוא ענין עומד לעדי עד כמו שכתוב נצח. הד' הוא ענין קיום. הנתיב הח' נקרא הוד הוא עומד באמצע כנגד הברית שהוא באדם וע"ז נקרא במלת הלשון ובמלת המעור ר"ל כמו הלשון באדם הוא עומד באמצע כנגד הברית שהוא באדם כך היא הבינה עומד באמצע הראש כמו הלשון בפה והוא עומד למטה כנגד ברית מילה וזהו שאמר יסוד המילה הוא ספירת הו"ד והבן על זה הר"ת וס"ת של הפסוק "מי" "יעלה" "לנו" "השמימה" מי המעור שהוא גלוי הברית יעלה לנו אל הבינה וזה כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית מילה ר"ל כשתעיין בזה הפסוק תמצא ר"ת מילה וס"ת יהו"ה הרי שזה נכלל בזה וזה בזה ומלכות עומד באמצע כדי להשלים הכל כמו הלב באדם וזהו שאמרו הראה הקב"ה למשה קשר של תפלין וזהו כדי להבדיל בין טינוף יושבי הארץ לקדושת יושבי שמים, כי מה שהוא למטה באדם מקום הברית נקרא למעלה תפילין ואלו הם קשרי תפילין הם פרקי הספירות הנקרא הוד וז"ש הראה לו למרע"ה קשר של תפילין כלומר למדו השגה רבה, וד' בתים של תפילין הם רמז לד' ספירות. השער הנ' משערי בינה נקרא שער הדממה בעבור שזה הכח עומד בבינה בזה השער ולא היה לו רשות למרע"ה לדקדק באותו השער בעבור כבודו של הקב"ה. ודע כי ידיעת הבורא מזה ממש לא השיגו ולא ידעו ולא היה לו רשות כלל ועל זה נעלם ממנו סוד זה השער ע"ז בקש כשאמר הראני נא את כבודך ואדעך. א"ל הקב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו ר"ל כל הספירות תשיג לענין הממשות כדי שתוכל לבאר כל אחד ואחד אבל פני שהם כתר חכמה בינה לא תוכל להשיגם מפני זה השער שכבודי נמצא בתוכו הספירה השנית הנקראת תחלת האצילות המשתנה עם כל נאצל ונקרא חכמה על ה' ענינים. הא' בעבור שהיא מקננת ומסתתרת באמצעית הכתר למעלה למעלה וכשנבראת היתה בכח רבוי ומתחלקת לצורות נבדלות זו מזו ונקשרות זו בזו והם י' ספירות ולא היתה החכמה נקשרת בהם ולא נזכרת בתוכם והיו מתנועעים ורצים כמרוצת הכסף בתוך האש ולא היה בהם הכנה לישב עד שחבשן הקב"ה והניחם לצד אחד מן העלה ואז היתה החכמה ניכרת והיינו דכתיב מבכי נהרות חב"ש. הענין הב' נקרא חכמה האותיות הפורחות באמצעותה היו נדבקים בחכמה נסתרת עד שנעשה גוף אחד וכשהיו כולם מתחלקים כל אחד ואחד בצורה משתנית מחברתה נקראות חפצים והם כ"ב אותיות ועתה שמע ענינם:

א יש לה ג' צדדין ראש ואמצע וסוף ראש הוא הצד העליון שבו אדוק ומורה על ממשות החכמה וזכרון הכח שהיא נאצלת ממנו והאמצע מורה על ממשות השכל מתרבה מהחכמה והסוף מורה על המדה המתרבה מהשכל וזו היא צורתה מזומנת להבין מעשה העליונים והיא תחלת לימוד התחתונים ע"כ נעשה דבר א' והם בכבוד הדעת [עיין בפרד"ס שער כ"ז] אלו ב' צדדין שפע מוחלק ויונקים כח מזה החלק שלפניו מכח השוואתם ובזכרותם ובזיוום נוקבים בית קיבול לכח נאצל והנפרד מהם שהוא כח הגבלה הנראית בתוך עשר ספירות שהיא כלל לכל ענפי החכמה שהם נשרשים בשורש העליונים אצל הכתר כדי להמשיך כח חיזוק בכל הספירות:

ב' יש לה ב' צדרין בממשותה יוצא על הצד הב' מלפניה ומלאחריה והיא פתוחה כדי לקבל תוספת רוח הקודש מן הארץ נמצא הא' כמו הרב המשים דברים בפי תלמיד שהיא הב' וצורתה פתוחה מזומנת להכיל עקר האחדות וזה ביאור עניינה ותכונת ראייתה בהכנת החכמה:

ג' יש לה ב' צדדין ומטה, והמטה אחוז באמציעותה דוגמא של זוהר העשוי לקבל שפע שלמעלה ממנו והוא פתוחה לפנים כדי להשפיע מאותו כח באותיות שלמטה הימנה ויש לה חלון בדוגמתה מפני שכל האותיות הם צורות עומדות בהשוואת החלונות שנבראו בתוכם כמו אספקלריאות המאירות דומה לזכוכית צבוע במיני צבעונים מזומנת לאמר ולגזור בהם מעשה:

ד' יש לה ב' צדדין צד נטוי וצד סמוך והוא דפוס להשלים בה חומר היסודות דבוקה באמצע הג' והחלון שלה יש בו ממשות להכיל מכל צדדין מלמטה ולא מלמעלה ואל זה נקרא מהות היצירה:

ה' בדוגמתה פתוחה כדי לקבל שפע מכל צד ופתוחה כנגד פניה כדי להיות יונקת כל האותיות ממנה בדרך השפע והיא מניקה והיא סתומה מלמעלה כדי שלא יתפשט השפע לצאת חוץ ממנה:

ו' היא עומדת בזו הצורה למצוא בו דוגמא נסתרת וניכרית בזו הצורה:

ז' עומדת בזו הצורה כדי לתת השוואה וחילוק לגולם הנאצל והנעשה מן החומר:

ח' נקראת כך על שם שהוא דפוס לסבת גולם רוחני וגולם גופני דמות שהיא ח' הוא הצורה לכל הדברים שהם בעלי חיים וע"כ נקראת בלשון חיים:

ט' היא כפופה מלפניה וזקופה מכל צדדים וממנה מתאצלות כל הדברים שהם לבוש השכל והמדע ר"ל הסתר שהם נסתרים בתוכה:

י' היא צורת רוחני מקבלת שפע וברכה ונעשית השוואה לכולם וכולם יונקים ממנה והיא קובצת כולם וע"כ נעשית כמו דמות צורה זקופה מתרוממת ויושבת בראש ונעשית ראש לכולם והיא עם כולם וחוץ מכולם, והאותיות אחרות הם נסתרות בהפוך תכליתן עד השין שהוא קשר של תפילין שכך היא כ"ב אותיות והשוואתם והבנתם ואותיות הפוכות משתנות בהם כולם הם קשורות זו בזו לגמור פועל ולהבין מעשה זהו קשר של תפילין ר"ל שכולם הם דבוקות בכח השי"ן ובכח התי"ו ונעשתה הא' ראש לכולן והי' כלל כולן והכל מורה על קדמותו של הקב"ה זהו שנאמר וראית את אחורי ופני לא יראו כלומר תשיג מה שידבק בו ויתחבר אליו הכל בראוי גמור אבל מה שהיה קודם מציאותו לא תוכל להשיגה כדי שלא תאמר עליהם כשאר כל האחרות ע"ד פלוני יצא ממקום פלוני ומקום פלוני ממקום פלוני והי' נמצא יחודו חול ומקום קדושה בלוע כמו החרב הבלוע בתוך נרתקו. הענין הג' הוא נקרא חכמה מפני שהיא מסתרת באמצעית הכתר כמו החיך בפ"ה וזה כ"ח מ"ה וכתב שמהע"ה חכו ממתקים מורה על פנימית החכמה עם הכתר. הענין הד' נקרא חכמה בעבור שהוא בכתר וההוד וההדר נעשו דבר אחד והכל קשור זה בזה. הענין הה' נקרא חכמה בעבור שהיא נאצלת מזיו זוהר גדול מהכתר ונעשו עמה ספירות מיוחדות וזהו שאמרו קודם שברא הקב"ה את עולמו היה בונה עולמות ומחריבן עד שחבשן הקב"ה והוציא כנגדן את האותיות כל אות ואות נקרא נתיב ממוצע והנתיבות הם דרכי החכמה והכל כאחד נקרא שלום וזהו שכתוב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום:

כ' הדרכים והנתיבות מענין אלף נטעו כי הכ' של ך"ב אותיות נקרא כבוד והוא צורת שכל קבוע והוא הנתיב שלה:

ל' הוא צורת אור מופלא עומדת כמו מראה שהכל נראה מתוכה והוא הנתיב שלה:

מ' הוד אור צח פתוחה, והמ' האחרת סתומה והכל דבר אחד והנתיב שלה נקרא אור צח ומצוחצח:

נן הם שני דברים כנגד אור הנתיב הנסתר ותכונת הקדמון ונעשה הכל דבר אחד ועל זה נקרא משה נאמן והוא מגזירת אמונה ר"ל אב האמונה שמכוחו האמונה נאצלת והוא נאמן בבריאותיו:

ס הנתיב השלם הוא אור הבהיר מפני שהיא מחופפת בסתימותה מכל צד והיא הנתיב שלה:

ע' הוא לשון עבודה וע"ז נקרא הנתיב שלה כסא הנוגה ויש לה שני ראשין והיא הנוף עומד פתוחה לקבל פועל המעשה:

פף הם ענין א' נקראים צורת שכלי והנתיב שלהם נקרא אור הגדולה הנקרא חזזית כלומר מקום מוצא חזיון החוזים:

צץ הם מישכל והנתיב שלהם נקרא גלגל המרכבה והיא מקום הטוהר ששם משתווים כל דברי הטהרה והוא מורה עליהם:

ק' ענין וצורה של זוהר שמשם היו לוחות הברית שנתנו ע"י מרע"ה וע"כ נקרא הקב"ה אלהים קדושים כי הוא קדוש בכל ענייני הקדושות והענין והנתיב של אור הנקרא כסא הכבוד:

ר' הוא יסוד ההויות הנתיב שלה שמיוסדים בהם כל ההויות שבעולם:

ש כבר אמרתי שהוא דמות קשר של תפילין והנתיב שלה נקרא ממשות הפועל:

ת' היא כנגד תיק של תפילין והנתיב שלה נקרא תשלום העשיה הרי ענייני האותיות חבשם הקב"ה באמצעות החכמה ונעשו הם והוא דבר אחד גלוים ונסתרים אחוזים בשרשי הכתר וע"ז קרא הקב"ה לכולם בשם אחד והוא שם החכמה כמה שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ, הנה הב' בראשית וגדלו ידוע ול"ב נתיבות החכמה מסודרים כך שכל קבוע א'. חכמה קדומה ב'. אור מופלא ג'. ואור בינה ד'. אור הנסתר ה'. בנין ו'. אור מתנוצץ ז'. חשמל ח'. גולם ט'. אור צח י'. ערפל י"א. רצון י"ב. אור מצוחצח י"ג. כסא הנוגה י"ד. צלם ט"ו. אור מזהיר ט"ז. אופן הגדולה י"ז. הרהור י"ח. אור מזוקק י"ט. כרוב כ'. אור צח כ"א. ומצוחצח כ"ב. רעיון כ"ג. גלגל המרכבה כ"ד. אויר הסובב כ"ה. אויר בהיר כ"ו. חיות כ"ז. פרגוד כ"ח. כסא הכבוד כ"ט. הגיון ל'. אור הנוגה ל"א. חדר גדולה ל"ב. וכדי שלא תאמר גודל הב' רומז בכתר והיא הגדול ואינו פועל לכן עשה ל של ישראל שהיא השלמת התורה ורומז בת"ת גדול כענין והכין צורת הלבנה ר"ל ראה העולם שנוטים אחרי השמש וברא צורת הלבנה: