ד"ה הדיבור הראשון אנכי וכששמעו עריכה

הדיבור הראשון אנכי וכששמעו אנכי ואחריו אשר הוצאתיך בכללו הוא שלא לשחוט את הפסח ועדיין חמץ קיים ושלא להותיר אימורי הפסח עד שיפסלו בלינה, ושלא להותיר מפסח שני עד בקר, ושלא להותיר מזביחת י"ד עד יום ג', וה"ה לשאר קדשים, ושלא לשבור עצם הפסח, ושלא לשבור עצם מפסח שני, וידעת ששבירת עצם הוא שבירת הגדר, ושלא להוציא מבשר הפסח מן החבורה כי אין שום הוצאה בזמן אכילת פסח, ושלא לאכול נא ומבושל שכל אלו דברים שייכים ביציאת מצרים וכ"א יבואר בתיקונו במקומו בעז"ה. ובכלל אנכי לא ישא ממזר בת ישראל, ושלא תהא קדשה, ובגדר הגרושה שלא יחזיר גרושתו משנשאת לאחר, ומצות ל"ת היוצא מכלל עשה של פרו ורבו שהיא בכלל אנכי שלא יקח סריס בת ישראל, ושלא לסרס זכר מכל המינים לא אדם ולא בהמה שכן נאמר בהם פרו ורבו, ובכלל אשר הוצאתיך שלא לאכול חמץ ולא לאכול תערובת חמץ ולא לאכול חמץ אחר חצות ולא יראה ולא ימצא חמץ. ובכלל אשר הוצאתיך שלא יקצור כל השדה ולא ללקוט כל השבלים הנופלים בשעת קצירה ולא לבצור עוללת כרמים. ולא ילקט פרט הגזם ולא יקח עומר השכחה וכן הדין באילנות ועל כלם אמר לעני ולגר תעזוב אותם וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וכו'. וכשאמר מבית עבדים נכלל שלא לשלוח עבד עברי ריקם כדכתיב העניק תעניק לו, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וכתיב וינצלו את מצרים שאם תעשה כך יעניקו ג"כ לעבד העליון, ובכלל זה החסד שלא למשכן אלמנה כי האונאה עולה למעלה, ולא להניח בהמה הרובצת תחת משאה כי שמא מבשרך הוא. ולא למנוע מלהחיות עני וליתן לו מה שצריך כי עני מפרנסך ואם תתן לזה יתנו לו ויתנו לך, ולא לתבוע עני בחובו, ולא להרחיק זרע עשו מן הקהל אלא עד ג' דורות ולא להרחיק זרע מצרי מלבא בקהל אלא עד ג' דורות, ומדרך החסד הוא שלא תנשא היבמה לחוץ כדי להביא את אחיו פן ילך למרחוק ונמצא שנכרת משלשלת היחוס שלו. ולא להחזיר עבד שברח לארץ ישראל לאדוניו של חוץ לארץ, ולא להלוות ברבית לישראל ולא להשית יד בין לוה למלוה ברבית. ולא להיות ערב ולא עד וסופר. ולא לעבוד בעבד עברי עבודת עבד. ולא למכור אותו ממכרת עבד. ולא לעבוד בו בפרך. ולא להניח לגוי לעבוד עם עבד עברי הנמכר לו, ולא למכור אמה העבריה. ולא למנוע מאמה העבריה שאר כסות ועונה. ולא למכור אשת יפת תואר. ולא לכבשה לשפחה אחר שלקחה לאשה, ולא יאחר פעולת שכיר. ולא למשכן בעל חוב בזרוע. ולא למנוע עבד מבעליו בעת שהוא צריך לו: