ספר הפליאה/שיז
ד"ה גל"ש רומז בבינה עריכה
גל"ש רומז בבינה, ג' שלישית לאצילות, ש' יש לה ג' רגלים להורות אל הבינה. ל' אע"פ שהת"ת הוא מגדל הפורח באויר ועולה בכתר והל' רומז אליו שיש לו המשך למעלה להרמיז אל הענין אפ"ה הל' רומז גם בבינה שעלייתו דרך הבינה, וכשתאמר גם קריאתו בלשונו שלש ואחר שהש' יש לו ג' רגלים קריאת השלש ג'. ואם תכתבם בקריאתם הישרה כזה ג שלשה ל שלשים ש שלש מאות כאן קורא השלש מלות שלשה במספר קטן הרי הוא שלש כתרים כתר מלכות הכתר שהוא מלך מלכי המלכים, וכתר תורה הוא חכמת אלהים הנקרא תורה קדומה תורה רשומה, וכתר כהונה היא עצמה שהיא כהן לשבעה והיא מקבלת מקודם ואחריה הז'. א"ל ר' צ' יתירים מה טיבן, א"ל בני הכתרים האלו מנחילים לבנים כי יש לה ב' בנים ונקרא אדם נגלה ואדם נסתר ושניהם עולים צ', והם הו' ומשך הו' אחד נגלה בלשונו ואחד נמשך עמו:
דמ"ת ד ארבעה, מ ארבעים, ת ד' מאות, רומז בחסד ואם תכתבהו בקריאה ישרה עולה מהם סוד גדול הראית בני דבר כזה גדול ונפלא כי החכמה האב והבינה אם וילדה בן וקראוהו כהן הוא הכהן הקומץ וקמץ הכהן והנחילו ב' ירושות טובות ויפות והם כתר תורה מן האב הנקרא תורה קדומה ונתנו לו דכתיב ותורת חסד על לשונה, והאם נתנה לו כהונה ועשה ראשון מאחיו והכהן הגדול מאחיו ואחר שירש הירושות האלה הוליד אף וחימה ומדה רעה, אף חובב עמים, כי יגרתי מפני האף וחימה, מצפון תפתח הרעה, מהאור נולד חשך, ומרם יצא מר, ושמא בני שמעת על זה התימה שום דבר מאביך ז"ל, א"ל ר' שערות בשרי נסמר והשמועות לך ואמור, א"ל בני דמ"ת רומז בחסד וקריאתו הישרה עולה שני כתרים וא"ף, זהו אברהם הוליד את יצחק כי האף שהוא יצחק נאצל מחסד ובכחו האף שהוא יצחק, א"ל ברוך השם שאם לא באתי בעולם אלא לשמוע דבר זה די:
הנ"ך ה חמשה, נ חמישים, ך ה' מאות, רומז בפחד ואם תכתבהו בקריאה ישרה כזה ה נ ך תראה דברים נוראים, נתעבר מלת חמשה ונתחלף בא"ת ב"ש ויצא יעקב, ראה ענין גדול האף הוליד ורד לבן הוא שנאמר ואחר יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב, והנה יעקב בן יצחק, וגם יעקב הוליד את יוסף הנקרא ח"ת שכן חמישי"ם עולה ח"ת הוא נ"ח הוא יוסף הוא צדיק הוא יסוד הוא הנימול בח' ימים, וא"כ ח' רומז ביסוד שהוא משך הו', והש' עולה שני"ם שנים באו אל נח אל התיבה, ראה יצחק הוליד הו' והו' הוליד הו' כמוהו מה שאירע ליעקב אירע ליוסף ואחר שהולידו עשה לו מגדל הפורח באויר והוא ל' שכן חמ"ש מאו"ת עולה במ"ק ל', ולא עוד אלא עשאו ע"ד כי מלא למ"ד ונעשה ע"ד האזינו השמים ותהיה ע"ד הוא יעקב הנקרא שמים ואתה תשמע השמים: