ד"ה אנא ה' אלהי שמע אל תפלת עבדך עריכה

אנא ה' אלהי שמע אל תפלת עבדך ואל תחינתו ואל יעכב שום חטא ועון והרהור רע את תפלתי ואת תשובתי ויהיו לפני כסא כבודך מליצי יושר להמליץ בעדי ולהכניס את תפלתי ואם בחטאי הרבים והעצומים אין לי מליץ חתור לי פתח לקבל תפלתי לפניך ותשובתי ולא אשוב ריקם מלפניך כי אתה שומע תפלת כל פה וכו', וזה התפלה יעשה בכל יום ולעולם יתחרט על הראשונות ואם בא לידו עבירה יזהר ממנה ויאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת ואהיה מאותם שנאמר עליהם ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו ואהיה כטובל ושרץ בידו. ויהיה רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אבינו שבשמים ואפי' מעון קטן יהא נזהר כי כל דרכיו במשפט יבואו ע"כ יהיה כל מעשיו ביושר ויברח מכל המעשים הרעים. וכשישמור עצמו מן העבירות שהוא רגיל בהם וכמה פעמים בא לידו ויזהר מהם לא ירא עוד כי מן השמים יעזרוהו ויסייעוהו ועל פשעיו הישנים אשר השליך מעליו יהיה תמיד תוהה ומתחרט ויבקש עליהם מאת המקום ב"ה למחותם מספר הזכרונות ולעולם יענה נפשו ואם הוא אדם חלש ואינו יכול לסבול התעניתים ימשוך מתאוותו ואל ימלא כריסו לא באכילה ולא בשתיה וזה ימנעהו מחטא ויזכה בו באהבת הבורא ית"ש, וישים לבו לתורה שאם היה רגיל ללמוד דף ילמוד שנים כי גדול תלמוד שהיא המביאו לידי מעשה ויהא מייסר עצמו בכפיית יצרו על התורה ועל המצות והן הן יסורים של אהבה. ואל ילך במצות הבורא כאדם העושה במקרה שפעמים עושה ופעמים אינו עושה. אלא בלב שלם יעשה ואל יניח בשום ענין תלמוד תורה ומצות הש"י לא מחמת עצלות ולא מפני הבושה אע"פ שהעולם מתלוצצים עליו ואומרים עליו אתמול כך וכך עשה ועתה שב בתשובה ויהיה כפתי בעיניהם לא תטה אליהם כי הקב"ה יביאם במשפט על כל זה ואתה תהיה עליהם, ואל תעשה שלא לשם שמים להתייהר עליהם ואם יוכל לראות שאר העולם להיות ביראה כמוהו הנה שכרו מכופל. ואם עשה כן אע"פ שנפטר בחצי ימיו נותנין לו שכר כאלו היה חי ע' שנים וכל ימי שנותיו במצות השם יתברך. וע"ז אמר שלמה בחכמתו מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל ר"ל אם ימיו מועטים או יהיו מרובין שכרו של מועטים כמו שכר של מרובים. והראייה ממשה שהנהיג את ישראל ארבעים שנה ושמואל עשר שנים ושקלן הכתוב בהדדי משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, ואל יחשוב בנפשו למה איגע לריק ולתוהו כחי וכי תעמוד תשובתי מפני עוונותי וכל מה שאוכל לעשות לא יועיל נגד העוונות שכבדו עלי אל יאמר כן שכבר הבטיח הקב"ה באמת ובלב שלם ע"י יחזקאל הנביא שפשעיהם לא יזכרו עוד שנאמר והנפש אשר ישוב מכל חטאותיו אשר עשה ושמר כל חוקיו לעשות משפט וצדקה חיה יחיה ולא ימות. וגם יש מקרא על הנבהלים על עוונותיהם לחזק ידיהם לשוב שנאמר ואתה בן אדם אמור אל בני ישראל הן אמרתם לאמר כי פשענו וחטאותינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה אמור אליהם חי אני נאום ה' אם אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה. שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל וביד כל נביא הזהיר אותנו השכם ושלוח על עסק התשובה ואמרו רז"ל גדולים בעלי התשובה יותר מן הצדיקים וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך וע"י התשובה ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב ואין מי אשר יוכל להגיד עד היכן כח התשובה, ולכן כל איש ירא וחרד ישית אל לבו יראת ה' וישוב מחטאיו ויכין לו לב טהור וחדש ונקי לעבוד את בוראו כי כל העולם לא נברא אלא בשבילו ולא כאלו המתעטפים בטליתות הגדולים ומניחין תפילין בראשם ובזרועותיהם ועומדין בתפלה ומגביהין עיניהם למעלה כאלו מוסרים נפשם לאל ומתאחרין בתפלתם ראו שהתפללנו בכוונה ובראותם הבריות עיני הסכלים מתפתים אחריהם לאמר מלאכי אלהים הם וכאשר יצאו מתפלתם אין ערך ואין מספר לרעתם אנה הטליתות אנה התפילין אנה התפלה אנה הווידוי אבל חוטאים ועולה בדעתם לומר שהתפילין והטליתות והתפלה יצילם חלילה וחלילה אדרבא אלא ישפילם ויכניעם למסרם לס"ם לעשות מהם סחורה היש בושת כזה טוב לו לאדם לביישו בעוה"ז ולא יחושו ממנו ואפשר ידרסוהו דריסת הרגל על ראשו ועל קדקדו וטוב היה לו להיות שלם עם קונו ולא ללכת בתחבולות רשע טובל ושרץ בידו כי קרא צועק סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. ודע שנפשות הרשעים אינן נאצלו ממקום אשר משם נאצלו נפשות הצדיקים וכן נפשות הנשים אינם כנפשות האנשים ואמרו רז"ל על קין משם נחצבו נפשות רשעים. ונפשות צדיקים נאצלו מת"ת דאיקרי אדם כי אליו באים ומעלהו כאלו משם נאצלו ואין לומר ימנעהו הקב"ה כי לא הביאו רק להבחן וכן בכל השמטה הזו ואשרי יולדתו מי שיעמוד בנסיונו או לשוב בתשובה, ובאמת שנשמת ישראל ממקום קדוש ונשמת גוים מטמא כי ישראל אינם נקראים אדם אלא מטעם שבאו מדרך קדושה אבל האומות אינם נקראים אדם מטעם שבאו מסטרא דמסאבא אשר הוא נקרא אדם טמא וטמא טמא יקרא. ודע והבן שאבי ז"ל אמר לי מצד שמזכירין מילי עלאה וכל העולם אינם יודעין בזה ע"כ כשעוסקים בתורה מנענעין בגופן וי לעלמא וי לבני נשא שהולכים כבהמה בלא חכמה בעבור שנשמתן מיסוד עולם הנקרא נר אלהים נשמת אדם כי כפי המקומות נקראים השמות ואלו המדקדקין בלימודם ועושים יחוד למטה עוסקים גם באורייתא למעלה ואורו אינו מתמעט כלל. וזהו אלהים אל דמי לך כי המלמדים המזכירים את יהו"ה ומנענעין גופן הכא והכא כן מתנענע אור היסוד שהוא נר אלהים לכאן ולכאן. ודע כי נשמתו של שת ירדה ביסוד ומיסוד לש"ת ע"כ נקרא שת הש' רומז ביסוד שהוא יסוד עולם והת' בכ"י. ועתה תבין מה מאד נכבד מלת ש"ת שהפנים שלו הוא ר"ש והוא שר ואם תחליפהו בא"ת ב"ש מולידים ה', צרפהו עם שר והוא שר"ה והנה השר עם הה', ואם תמלאהו אותיות שניות עולים כ"ה, שין רי"ש ה"ה, לומר לך שזה השר רומז במדה הנקראת כ"ה ואם תכתוב מש"ה ש"ת הב"ל ר"ת מש"ה שנתגלגל מהם ובא לעולם: