ספר הפליאה/שמט
ד"ה ונקראים חלב ויין ר' ראית איך עריכה
ונקראים חלב ויין ר' ראית איך נגרר החלב מן הלחם, א"ל בני ידעתי שחלב הוא בן הלחם, א"ל ר' חלב עם הלחם נאכל ועם הבשר אינו נאכל. וראה והבן החכמ"ה הוא לח"ם בגי' תורה רשומה תורה קדומה, וחלב נצרף ועלה בלחם שכן הוא עולה לחם ח"ל חל"ב. כתיב לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב וכתיב אמת קנה ואל תמכור, ומכאן מצאו התירא למכור התורה ואנא שכחו שלח לחמיך על פני המים שהכוונה למוד בחנם כדי להוריד התורה בלחם שהוא חכמת אלהים על פני המים שהיא כ"י, ונתעוררו חז"ל להרמיז ולומר מה אני בחנם אף אתם בחנם ולמה לא יפרשו מלת קנה כענין קונה שמים וארץ והראיה דכתיב ואל תמכור ואנא שכחו קבלת התורה שהיתה קבלתה על ידי עשר קולות וקיום ישראל וקיום העולם מסבת התורה ואם זה מאבד התורה וממעטה מצד שהוא נוטל שכר א"כ הוא מאבד חיי העולם וממעט השפע מהימים העליונים ישפוט השם על לוקחי השכר אנא ימצאו ימים העליונים שכר ליתן כדי שיבא להם השפע מתורה העליונה כפי התעוררות שעושה ומראה במעשיו המכוערים ורעים ויצא שכרו בהפסדו וצעקתם צעקת חנם ונפשם תועבה לפני השם, ועכ"פ סובר זה שעזב אלהים את הארץ למקריים ורוצה למכור תורתו ולהתפרנס ממנו ולא זכר ודאשתמש בתגא חלף ולמה לא אמר ודאשתמש בתגא ימות אלא חל"ף אותיות פל"ח כי לקח התורה לעצמו ומוכרה כרצונו ומשתחוה לה ושכח דברי חכמינו ז"ל ואל תעשה קרדום לחתוך לאכול מהם וכפי מעשיהם הרעים יבושו בושת, נראה שלא למדו תורה לאהבת אלהינו כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך וכתיב ולמדתם אותם את בניכם רק להתהדר ולהתגאות על ההמון ולומר אני רב"י והוא רע בעיני י"י. שאם היה ר' אמיתי כענין יר"ב בארץ היה הולך אחרי קצרי יד ואחרי היתומים לקרבם וללמדם ולהדריכם בדרך הש"י, וכמה אנשים ויתומים נפסדים מסבתם של זה והם כלים מוכנים וטובים ממנו אלא שקצרה ידם מצד עניות וזה מאבד התורה מהם על שאין להם מה ליתן, ישפוט השם עליו לרעה מה לו ביתרונו ואדרבא כאשר יוסיפו לו שכר אז הוא מתפאר לומר שהוא הרב הגדול בישראל ואינו יודע שהוסיף על חטאתו פשע ומי גרם להם כל זה מיעוט השגתם וחסרון ידיעתם שממלאים כריסם בשר ויין הוא התלמוד ואח"כ אינם מבקשים רופא להראות להם הדרך להתעכל המאכל במעיהם אבל הם אומרים עד כאן עקר המאכל הזה ומיד מתחילים בקולות וברקים שמעו הדיוטים מעלתינו והקשיבו נשים למודינו ודעו שאנחנו רבנים בקהילתינו ומניחים הבשר בלא עיכול ושב לבועה והבועה העלה צמחים ואז נוטים לכאן ולכאן ואינם יודעים מה לעשות כי נחסר האמת מהם. וראה ר' למען קדוש ישראל איך הולכים בחשך והכסיל בחשך הולך ואומרים שלא חייבה התורה רק ללמוד את בניו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם ואם כזה אראה להם היתר היותר גדול מזה להפשיט את הבריות ולאבד נפשם שהרי כתיב והודעתם לבניך ולבני בניך ואין הציווי אלא לבניו ולבני בניו דאס"ד שהציווי גם לעלמא א"כ ישמיענו בעלמא וכ"ש בבניו ויתן לי ג"כ שכר ואראה לו היתר א' כרצונו הרע שנאמר ולמדתם אותם את בניכם וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וסמוך לו למען ירבו ימיכם וימי בניכם והנה בניכם דוקא שכן נראה שאדם מקפיד בריבוי ימיהם של בנים ובזה הכתוב מדבר, אבל אינו כן האמת שהרי כתיב ושננתם לבניך ותניא בברייתא אלו תלמידך ואל יקשה בעינך שבכ"מ התלמידים קרוים בנים דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם וכתיב ויצאו בני הנביאים ולא היו אלא תלמידים. וראה ולמד מחזקיהו המלך שלימד תורה לישראל וקראם בנים דכתיב ועתה אתם בני אל תשולו, וכן הוא אומר ויגשו בני הנביאים אל אלישע וכי בני הנביאים היו אלא תלמידי הנביאים היו מ"מ זה האמת שמצוה בבניו יותר משאר בני אדם ולמה לא יחוש שמא היתומים וקצרי יד הללו הם בניו ומרחיקן מעול מלכות שמים היו להם ליקח סדר ומוסר מהמשנה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כה"ג והכל בחנם כי האיך היו יכולים לשנות סדר ודרך ה', ואחר שהוא ת"ח ולומד תורה ופותח פיו לבלוע דם חבירו על לא חמס בכפו א"כ למה לא יעיין במעשה דר"א בן הורקנוס שנעשה בן כ"ה שנים ועלה אחר ר"י בן זכאי לירושלים ובפעם ראשונה לא הכירו שהיה כלי מוכן ובפעם שניה הכירו והושיבו לפניו וביקש רחמים עליו ונעשה גדול בתורה ואלו היה מבקש ממנו שכר היה מפסיד כל הטובה ההוא כי לקח טוב נתתי לכם תורתי. וראה והבן שכן האמת שהרי אמרו באגדה כשעלה משה לרקיע ראה את ר"א בן הורקנוס ואמר יהי רצון שיצא זה מחלצי וזהו ושם הא' אליעזר, ואתה הרב הגדול בהמון שוטה שאתה נוטל פרס נפשך בלימוד בניהם אנה היה עליות משה בהר קודם קריאת השם שאמר ושם האחד אליעזר והלא אפילו מנבואת הסנה קדם זה הקריאה ושם האחד ואם לאו שאינו יודע האמת אתה המתפאר בלימודך ומחריב עליונים ותחתונים בשכרך מה תוכל לדעת, והאמת הוא כי משה עלה לרקיע ג"פ פעם אחת כשנהרג, ופעם השני שנזקק ונטהר לגמרי, ופעם ג' שנאמר לו אל תוסף דבר אלי, ופעם ב' שירד בעטרה לבא בעולם השפל להוציא את ישראל ממצרים אז ראה את אליעזר וידע באמת שיתחייב בפריה ורביה ואמר יהי רצון מלפניך שיצא זה מחלצי זהו ושם האחד אליעזר, וגם את ר"ע ראה שאם היו מבקשים ליתן להם שכר לא היה זוכה במה שזכה, וראה שגם זה עברה כל התורה כולה מפיהו והיה כלי מוכן אבל אתה הרב הגדול שאתה מתפאר בתורתך שאינו שלך ואתה גוזל הבריות שמע שכרך אשר מוכן לך מששת ימי בראשית ודע באמת כי לא יקבלוך אחרי אשר מכרתם מתנתם שנאמר וממתנה נחליאל ובעשרה מאמרות ניתנה התורה לישראל ובעשרה נברא העולם ויכריזו עליך י' הכרזות. הכרזה א' כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות. הכרזה ב' יעלו שמים ירדו תהומות. הכרזה ג' נפשם ברעה תתמוגג. הכרזה ד' יחוגו וינועו כשיכור. הכרזה ה' וכל חכמתם תתבלע. הכרזה ו' ויתעם בתהו לא דרך. הכרזה ז' ותבער אש בעדתם. הכרזה ח' להבה תלהט רשעים. הכרזה ט' וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו. הכרזה הי' וירגנו באהליהם לא שמעו בקול ה.' אז ענה ס"ם ותנ"י וניעו"ר שושבינו ולילי"ת בקול גדול וחזק וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים סורו סורו טמא קראו למו ואחר כל הצרה הזאת מה תהנו מאותו השכר ומה תועלת מאותו הגאוה. וראה ר' והבן מה גרמו לוקחי השכר ראו חז"ל שהתורה מתחללת ונחסרת מצד שאין להם לפרוע ועשו תיקון שיקחו שכר בטלה כי ארז"ל מוטב שיפסדו אלו ממה שתפסד כל התורה כי רבו היתומים קצרי יד ועשירים מוסיפים ואלה הולכים וחסירים והתורה צועקת ולא זה דוקא שראו שאין תקנה ללמוד בלא שכר והיחיד הולך ומתבטל מהיתומים וקצרי היד עד שהתירו לומר אפילו לא קרא אלא פעם א' ביום שמע ישראל יצא ידי חובת והגית וכו'. ראה השם וישפוט המקלקל הצינורות והגורם כל זה וישער בדעתו שקבץ הון לאין סוף אחרי הניחו לאחרים והוא הולך לאבדון מה תועלת לו ועל כל הדברים האמורים בתורה מוסיף חומש וכאן שבעתיים בז' קולות ניתנה תורה וכל זה הוא בעבור שאינו יודע עיקר התורה היא חכמה אמיתית להדבק בהם ולחשוק בהם ולהדבק באלהיו ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום שאלו היה יודע זה באמת היה הולך אחר הבטלנים היושבים בשוקא והיה ממשיכם בדברים טובים ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב ויושיבם בביתו ויקרבם בגבורת ה' וישמיע להם כל תהלתו זוכה ומזכה ולא ימצא תואנה לומר שכר בטילה אני לוקח כי לא בדין התירוהו ותיקון רחוק הוא ויבטח בשם ה' וישען באלהיו ואז ישמע שכרו הטוב בבואו לעוה"ב קורא ואומר פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה, הכרזה א' אומר יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם. הכרזה ב' אומר ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ. הכרזה ג' אומר על כן ירים ראש. הכרזה ד' אומר ברוך הבא בשם ה'. הכרזה ו' אומר חנון ה' וצדיק ואלהינו מרחם. הכרזה ו' אומר שובי נפשי למנוחייכי. הכרזה ז' אומר קול רנה וישועה באהלי צדיקים. הכרזה ח' אומר ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם. הכרזה ט' אומר זה השער לה' צדיקים יבואו בו. הכרזה היו"ד אומר מאת ה' היתה זאת. אז אומרים פנו מקום לצדיק להדבק בצלו וכחו ולספר שבחי אלהיו אז עונה ואומר לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה: