ספר הפליאה/רנו
ד"ה ועתה בני אשר נקשרת בקירות לבי
עריכהועתה בני אשר נקשרת בקירות לבי ראה והבן שהוא שואל מה זאת ונקרא התם ראש מ' וסוף ת' והאותיות שבאמצע עולים אחד לומר לך זאת היחוד. וראה שזה אמר מה זאת ופרעה ועבדיו אמרו מה זאת עשינו וכן השבטים אמרו מה זאת עשה אלהים לנו וכל אלו נרמזו בענין בריאת האשה מן הצלע באמרו שם זאת הפעם עצם מעצמי ולזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת, וראה והבן שהזכיר ג' פעמים זאת ובהם נרמז סוד מבשר הגלות האחרון ר"ל זא"ת זא"ת זא"ת בגימט' מבש"ר הגלו"ת האחרו"ן עם הלמ"ד של לזא"ת שבו נשלמה התורה וב' מהתחלת בראשית וחבר ראש התורה עם סופה שעולה הכל ב' שלשים שעולה בגימט' מעש"ה מרכב"ה נשאר ארכ"ב כי מבשר הגלות אחרון עולה בגי' ארכ"ב וארכ"ב עולה ג' אלפים רמז וידבר שלשת אלפים משל, ומלת ארכ"ב הם ג' אלפים כשתמלא הא' ונעשה עוד ב' אלפים אל"ף אל"ף ששניהם עולים רכ"ב הרי כאן ג' אלפים שהוא ארכ"ב והרמז וה' בר"ך את אברהם בכל. וסוד האלפים ה"א לכם זרע ר"ל ה' אלפים וזרעתם את האדמה וכשתמנה אברהם ותוציא ממנו מספר כ"ה ישאר ארכ"ב, וברמז ואברככה ואגדלה שמך, וזהו לממשלת הכתר אחר כלות ה' אלפים כי אז מפלת האומות והבן כל זה מאוד ואל תתרשל מהלימוד ומהעיון בתורה תמיד על דרך זה כי אם הלשונות הסכמיות צורות האותיות העברית הם האלהית והוא סוד אמרו והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות אלא שכח אלהי מהפכם לכל צד, ואלה הדרכים אשר תנהיג עצמך לדעת סודות התורה כי כולם תצטרך אותם בספר והם מראשי תיבות וסופי תיבות ומחציין ומחילופיהן באלפא ביתות כי הם מתחלפין בכ"ב אלפא ביתות ומחלופי חלופיהן ומכללן ומכללי כלליהן מריבוען ומריבוע רבועיהן ומריבוע כללם וממנינן מספר גדול מספר קטן מנגלה בלא נסתר ומנסתר בלא נגלה ומנסתר ומנגלה נחלקים וקח חלק שאתה צריך חילוף אותיות פנים ואחור ופנים בלא אחור ואחור בלא פנים חיבור האותיות שניות שלישית הנעלמות טעמים מהאותיות אפי' ו' של חולם וי' של חיריק תרבה האותיות, ואף כי אין להם הי' והו' ציורם, וציור ציורם חשבונם וחשבון חשבונם נגדל האות מחבירו כב' בראשית וקטן מחבירו כמו א' של ויקרא נהפך מחבירו כנ' נ' הכתובים בתורה מהופכים, חלוק הפסוק לחצאין חצי מכאן וחצי מכאן קרי וכתיב למה נתמלא האות באותיות אחרות שלא בדומה ומהם בדומה כעין אלף שלא בדומה ומ"ם בדומה. כמה בתים בונים שני אבנים וכיוצא בהם ניקודו וטעמו וקוצו ותגיו, וגם למה נסדר התיבה כסדר האותיות כעין בראשית למה זה אחר זה כל אלו התנאים נמצאים בלימודינו וכולם אבארם לך אחד אחד איש על מחנהו ואיש על דגלו וגם כל הסודות כולם יתבארו במקומם. ודע כי בזו הדרך תשיג השגת אמונתינו תורה צוה לנו משה, וחוץ מאלו המביאים את האדם להשיג אמונתו ותורתו וי לו לעוסק בתורה כעין חכמות למודיות כי עליהם אמרו לא יאבה ה' סלוח לו ואין לו חלק לעוה"ב, וגם אלו המדות תנענעם ותחברם ולא יפרידו חכמתם וסודם כענין פן יש בכם ר"ל שאם המדה הנקראת פן לכם לבדה היא ראש ולענה. ועתה בני אומר לך אלפי ביתות, ודע שהדמיון הרע צריך כח אלהי וסייעתא דשמיא והאיש הנכנס להלחם בו להעביר כחו מלבו ומדם קרבו ומוציאו מיד יוצאים לקראתו שנים עשר אלף מלאכי חמה ודומה לפניו שדים שאין להם מספר ושטן אביהם על גביהם וכולם מפחידים אותו ומבקשים להרגו כמו שנאמר מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני לכן עם השבעת השמות ועם ידיעת ההזכרות המזכיר והמשביע מאחז פני כסא והשם פורש עליו ענני כמו במשה שא"ל הקב"ה אחוז בכסא שלי ואחז בו ואז פרש עליו זיו שכינתו, והזוכה זוכה ואם בא לטהר מסייעין לו לכן אל יביאך דמיונך להרוג עצמך בלקחך הדם מקרבך שהיא כח לבך כי הדם הוא יהו"ה במלואו, ודע כי חמשים שערי בינה נרמזים בשמות הנכללים בתיבה והם אב אחד וג' בניו נח שמ חם יפת שהם בגי' חמשי"ם פתחי"ם ונאמר ג' אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ ומעניניהם הנכתבים בתורה יובן כל דיבור על אמיתתו. ואתה יודע שפרשת בראשית נחתמה בענין נח ופרשת נח נחתמה בענין אברהם והמיחסים מזה הספר אלה תולדת האדם ושמותיהם הם אלה אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך. הרי ט' ספירות האמת חנוך הוא ספירה שביעית ונפרד. אבל נח הוא ספירה עשירית והראשית נאמר בו זה ספר תולדות ושנה בו מעט. וזה דרכם כולם:
אדם - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
שת - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
אנוש - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
קינן - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
מהללאל - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
ירד - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
חנוך - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
מתושלח - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
למך - ויחי - ויולד - ויהיו - וימת:
נח - ויחי - ויולד - ויחי - וימת: