ספר הפליאה/רמג
ד"ה וראה והבן ששלושה הבדלים הם
עריכהוראה והבן שג' הבדילים הם, והם אלהים רקיע ואדם. האלהים שנאמר ויבדל אלהים. הרקיע ויהי מבדיל. האדם שהם ישראל לבד שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרוים אדם ואין אומות העולם קרוים אדם וזהו נעשה אדם כי האומות אינן נקראים אדם אלא בהמה ונקראים בשם אדם בשיתוף השם כעין הבהמות והחיות והעופות שכולם נקראים בהמות הן טהורות וטמאות וכן העופות כן האדם כולם נקראים בשם המין אלא שזה אדם טהור וזה אדם טמא, וא"כ ישראל מובדל מאומות העולם הוא שנאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ונאמר והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, וא"כ גם הם צריכים להבדל הוא שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה ובין הבהמה הטמאה ובין העוף הטמא לטהור ובכל אשר תרמוש האדמה הבדלתי לכם לטמא, ואומר זאת תורת הבהמה והעוף ובכל נפש הרומשת במים ובכל נפש השורצת על הארץ להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. ודע והבן בני סוד נפלא כי שר"ץ נפ"ש חי"ה הוא אצל המקובלים השלימים סוד גדול ונפלא מאד מאד והוא, שר"ץ נפ"ש חי"ה בגימ' שר"ץ מכ"ר החפ"ץ והוא בגימ' ת"ג מכי"ר טיפ"ה אשר ממנה כגוף המדמה והיא נחלקת לשני דמים. דמים בגימטריא ד"ם וד"ם וכן שרץ נפש חיה בגימ' אג"ם שהא' מורה אל"ף וג"ם היינו אג"ם היינו ד"ם, דם בגימ' א"ב א"ם והוא שם המפורש במילואו יו"ד ה"א ו"ו ה"א ונפש חיה בגי' חצ"י הש"ם, ובשעה שרץ ומתנענע הוא שם שלם יו"ד ה"א וסוד ישרצו המים בגימט' ירצו השמי"ם ומצטייר י"ה כי ביה ה' צור עולמים, וייצר בשני יודין יצר יצר שש מאות, ושש מאות בגימ' שק"ר ואמ"ת חתומים ביצירתו של אדם, י"ה מלא יו"ד ה"א והוא יהו"ה תמלאהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא אד"ם, שק"ר ואמ"ת בגימ' בהזכ"ר ונקב"ה בר"א אות"ם, הדמיון הרע צודק ומכזב והבן זה, כי האדם נברא ביצר טוב ויצר הרע וכן האדם העליון באש ומים והנה נאמר תוצא הארץ נפש חיה למינה והיא ארצית וטבעה לח ויבש הלח מקבל צורה כשהוא בינוני וכן היבש מעט אבל הלח במים מקבל הצורות לאחריו למפרע הפוכים באמצעית הבל המדומה ששמו בבואה אשר הוא באה בי. והיבש ג"כ מקבל זה באמצעית הזוהר במראה הנקראת אספקלריא ופעל הארץ בששי כפעל המים בשלישי כאשר פעל האש והרוח בראשון וברביעי. סוף דבר בני דע לך לכולם יש זוג והשביעי אין בו זוג כי אם כנסת ישראל, והסוד הזה הוא נפלא מאד ומופלג אבג חת זרע ביסוד, ת"ת, ות"ת בגימ' שנים שנים, ר"ל ח"ת ספירות הת' הוא שנים וט"ת ספירות הת' הוא שנים בגי' דהו זי טת זהו שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה ז' בראש זכר והה' בסוף נקבה צרפם והוא ז"ה זהו יסוד עולם כענין שנאמר זה אלי ואנוהו. והבן בני הז' ראש וה' זנב שזה בראש התיבה וזה בסוף התיבה והאותיות שבין הז' זכר ובין הה' של נקבה הם אותיות כ"ר נק"ב ועולים בגימ' חשמ"ל פעם ח"ש ופעם מ"ל, ותבין אמיתת זה הסוד מסוד חצי כסף וחצי זהב ושניהם יאמרו לך כדברים האלה קח כסף וחצי זהב ר"ל חצ"י כס"ף וחצ"י זה"ב בגי' קח כסף וחצי זהב והנה חשות וממללות כי זכ"ר ונקב"ה בגימ' חצי כסף חצי זהב, וכן זכר ונקבה בגי' ק"ח כס"ף וחצ"י זה"ב כשהוא חצי כסף וחצי זהב חשים וכשהוא קח כסף וחצי זהב ממללות א"כ זכר ונקבה מורה זה פעם ח"ש ופעם מ"ל. גם תבין זה מאדם הראשון שהיה קרבנו כזה שארז"ל שור שהקריב אדה"ר קרן אחד היה לו במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס מקד"ם בגימ' מפרי"ס והסוד כי י' מספר ספרים ר"ל י' מספ"ר הוא מפרי"ס ואם תהפכהו הוא ספרים. והנה מקר"ן בגימ' זכ"ר ונקב"ה מפרי"ס בגימט' זכר ונקבה והנה זכר ונקבה בגימט' השכינ"ה וגם הכל הר סיני ר"ל זכר ונקבה בגימ' הכ"ל ה"ר סינ"י והם כלולים כל שם ור"ל זכר ונקבה בגי' כ"ל ש"ם, וכ"ש בגי' שם האדם ר"ל זכר ונקבה בגי' ש"ם האד"ם שכולל שם אב ואם ר"ל שם האדם בגי' ש"ם א"ב וא"ם וזהו מקרים ר"ל שם האדם בגי' מקרים, ממנו הולד נוצר, ר"ל שם האדם בגי' יל"ד נוצ"ר, וגם גי' מקו"ר ד"ם והנה מקור לידה ר"ל מקור דם בגי' מקור הל#####ספר הפליאה - ד"ה מצורף שם ודם ר"ל זכר ונקבה בגי' ש"ם וד"ם, אנדרוגינו"ס ר"ל זכר ונקבה בגי' אנדרוגינוס ושניהם אסר"י נו"ן וד"ג ר"ל זכר ונקבה בגי' אסר"י נו"ן וד"ג, וזה תבין מן אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה כי שם בן ע"ב חתום ביין ר"ל ביי"ן בגימט' ע"ב ביי"ן ובד"ם בגי' עד"ן והם שני עדים נולדים מסוד הגפן עם ענבים כי כן ג"ן מורכב מע"ב פנים ומהם תדע כי יש ענבים בג"ן, וכשתצרף גפן עם שרקה תמצא ג"ן משותף עם שר קפ"ה ר"ל הגפן והשרקה הם הד"ו פרצופים והם שר קפ"ה שעולה בגי' שר הפנים: