ספר הפליאה/קפט
ד"ה מי פלג לשטף תעלה
עריכהמי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קולות ר"ל מי חלק לשטף תהום נתיבות מים למטה ומי חלק לשטף תהום נתיבות שהעלה ודלה למעלה ומי חלק נתיבות לעננים שמורידין מים בקולות, ור"ל בריאת הרקיעים והתהומות, והכוונה הוא מי פלג לשטף תעלה מי חלק מעלות ונתיבות לשטף שהיא מי חסד יש מהם נמשכים אל כל מין ומין ואל כל פרט ופרט מפרטי היחוד ויש מהם נמשכים אל כל מין ומין ממיני התמורות לכמה מיני מים למים סרוחים ולמים מרים ולמים המאררים ולמי שיחור ולמים שאובין, ולכן בני הנתיבות האלה הואיל והם לתמורות א"כ מים סרוחים בריאה אין לה תקנה כי נטמאת, ומים שאובין במקוה אינן מטהרין כי טמאים הם. ועוד אומר לך במקומו בעז"ה. ומי פלג ומי חלק ג"כ הנתיבות מן הגבורה אל הפנימים כי בגבורה ע"י הזהר הם ל"ב נתיבות ברק אורה של גבורה ואותו הזוהר נקרא חזיז, חזיז בגימ' ל"ב הם ל"ב נתיבות חכמה, ויש מהם נמשכים אל היחוד ויש מהם נמשכים אל התמורות, ומתוך שהמים באים מצד החסד והמראות הגדולות מצד הגבורה מתוך כך יעשה מהם קול רעמים וברקים. וגם יש לו גומא ונתיב בפני עצמו ואלו היו שתי שערות יונקות ממקום אחד ר"ל מגומא אחת היו מחריבות מאור עיניו של אדם. א"ל ר' והלא חכמים ז"ל נושאים ונותנים בדבר ואומרים בפרק א' דפרה אדומה ששתי שערות יונקות מגומא אחת. א"ל בני אמת הדבר הוא בגוף אך בראש א"א כי השערות הם דוגמא עליונה דוגמת הצינורות היורדות מן הכתר ואין שתי צינורות יורדין מגומא אחת אלא כל צינור וצינור בפני עצמו והשערות צריכין להיות דוגמא עליונה שאם היו משתנות היו מתקלקלים הצינורות ולא יריקו אליו ברכה וחיים. והנה אין לספירות הנקראים עינים שפע וברכה וזהו שאמרתי לך שהיו מחריבות מאור עיניו של אדם: