ספר הפליאה/קעו
ואחר זו השאלה חזר ושאל לו עריכה
ואחר זו השאלה חזר ושאל לו: מי שם ממדיה כי תדע ר"ל כל הדברים הנאצלים צריכים אל גבול ידוע כל מין ומין כן מצבאות העליונים ותחתונים ומה שביניהם ואפי' האישים הן עולם הגשמי והם הנמצאים בעולם הגשמי וכל מין ומין צריכין אל גבול ידוע כי המין החיוני מתחלף בגבולו. כיצד. ראובן ושמעון לוי ויהודה אין להם השוואה אחת לא באורך ולא ברוחב ולא בעובי ולאו דווקא בגופם אלא אפי' באברים כל אבר ואבר מיחלף מחבירו באורך וברוחב. ואין עצם של פרק קטן שבאצבע קטנה שוה לעצם השוק ולא עצם השוק לצלע לא באורך ולא ברוחב ולא בעובי אלא כ"א מהן משונה מחבירו וכן בכל מין יש להם גבול. וראה והבן אצבעות הידים אין א' דומה לחבירו ואמור לי המדות והגבולים שבכל אבר ואבר ומכל אישי המין מאיזה נתיב נמשכין והקב"ה בשאלתו שאמר מי שם ממדיה כי תדע. הרמיז לו המדה הנקרא מ"י והוא הבינה שנאמר את מי נועץ ויבינהו וא"ל הקב"ה דע כי הבינה מבטת בחכמה ומן החכמה בא אליה הגולם והבינה מכינה אותה לקבל צורה, ור"ל הבינה היא המגביל גבול לכל המינים ולכל האישים ולכל הפרטים וזהו הנקרא מדת עולם ר"ל מדתו של עולם. וצריך שיהיה בכח המהווה היא הבינה כח הדמיון לדמות כל אישי המין למינו וכל שיש לבינה כח הדמות והצלם הכל מכח החכמה זהו שאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. ודע והבן כי בבינה יש בה צורת כל הדמיונות ולכן נקרא הבינה פועל וצורה ותכלית, וכשם שיש בה הדמות בפועל היא הבינה כך יש לה סדרי האברים הפשוטים והמורכבים כולם מסודרים בזה אחר זה. גם יש לפועל כח חקיקה לחקוק פרטי האישים החלולים חלולים והאטומים אטומים כפי הנצרך כל פרט מפרטי האישים של המינים עד שיתדמה כל מין ומין למינו העליון הם עשר ספירות א"כ כפי הכוחות הללו של הבינה שיש לה מצד החכמה נקראת הבינה פועל צורה ותכלית בורא ויוצר וחוקק, וגם יש לה לבינה כח לתת גבול בחקיקתו עד שיהיה כל חלול וחלול דומה למינה וכן כל עוביו של חלול בעצמות ובכל דבר כי יש מקומות בעצמות וגידים ואברים א' רחב וא' קצר וקצתם עבים וקצתם דקים. וכן הדין בכל דומם צומח חי ומדבר. ובכל צבא השמים ובכל עשר ספירות והכל מכח א"ל שד"י. כי זה דע לך כשיתפשטו החלקים לגבול קצב וידוע בכל מין ומין ובכל חלק וחלק בזמן ידוע וקצב. ויותר אין להם התפשטות ר"ל משנשלם זמנם הכל הוא מא"ל שד"י מ"מ בינה אינה פועלת רק למעלה ומשם ואילך גוזרת לעטרה ופועלת ולכן נקרא גם היא א"ל שד"י ונקרא אל שדי על שהיו נמתחים והולכים ואמר להם הבינה די ומיד עמדו זהו אני אל שדי אני היא שאמרתי לעולמי די ושם בעל הגבול הוא שם ור"ל והליכות עולם לו ולו יקהת עמים. וראה והבן וו"ל בגימטריא שם של מ"ב והוא שם מן "ויסע "ויבא "ויט ואומר להם הבינה יתקמטו ויתגבלו ולא יצאו מגבולם הן באורך הן ברוחב הן בעוביו והשם הוא רי"י ר"ל אר"ך בגימטריא רי"י כל אלו הם כחות הבינה המבטת בחכמה כענין ה' בחכמה יסד ארץ. ודע והבן כי כשם שהבינה נקראת אל שד"י שהאצילה עולם העליון כך העטרה נקרא שד"י שהאצילה עולם הגשמי ומה שלמטה ממנה ונקרא גם הוא פועל וצורה ותכלית בורא ויוצר וחוקק אמנם הכל מכח הבינה, אך הבינה אינה פועלת אלא בעליונים אבל בעולם הגשמי גוזרת על העטרה ופועלת ע"כ שאל הקב"ה לאיוב אחר השאלות שעברו וא"ל אמור לי על מה אדניה הטבעו והקב"ה שאלו ושאלתו היא תשובת הענין והיה מראה לו כל דבר.