ד"ה ויהי בואו וראו כוחו

עריכה

ויהי בואו וראו כוחו שמתחלף בא"ת ב"ש פמצ"ם שעולה נר שהוא נר אלהים, ערב תמלאהו עי"ן רי"ש בי"ת עולים במ"ק כ"ו מלמד שיש לערב השפעה מכ"ו. ויהי אחורי הוא זכו"כ הוא עולה ג"ן הוא הערב מלמד שהערב הוא עם הבקר. בקר תמלאהו בי"ת קו"ף רי"ש אותיות שניות כ"ו וכ"ו במלואו ה' אלהים מלמד שבקר משני שמות הללו פעמים בקר פעמים ברק. יום בא"ת ב"ש עולה סיני הוא כ"י מלמד ששניהם אחד, אחד עולה אבי, ואומר כ"י אחד שמי ואבי הוא יהוה, והוא הי' עשרה, ה' חמשה, ו' ששה, ה' חמשה, תעלה חשבונם ועולה אלף תתפ"ו והוא עולה אין משותף הא' של האי"ן מורה אלף והשאר תתפ"ו, ור"ל יהוה הוא שם שאינו מורה כ"א הוי"ה בעולם ואינו דבוק עמו שיתוף אחר. ובעבור שמורה על השניות לא שהשניות והשלישיות או הרבוע דבוק לעצם הויותו, חלילה מלהאמין זה כי זה כפירה גמורה והרחקת היחוד, והשם יצילנו מהאמונה זו, אבל בעבור שהוא יתברך זיוו וטובו שופעים על ד' המרכבות ורוכב עליהם ומנהיגם, ואמרנו עליו אלף בית גימל דלת לא שהמנין דבר הדבוק לו לעצמו אמנם הוראתו על שניות הוא כחשבונם של יהוה הוא כ"ו וכ"ו הם שני אחדים אחד, אחד גם מורה ג' אחדים כשיהוה מתחלף באלפא ביתא לקחת פניו והוא שם כוז"ו ועולה ג' פעמים אחד ואחד ואחד, וג' אחדים עולה יהוה, אחד גם מורה על ארבעה אחדים שכ"ו הם יו"י תמלאם יו"ד ו"ו יו"ד והם ארבעה פעמים אחד אחד אאחד, ואם תרצה למנות ה' פעמים אחד תמצא המרכבת היא אדני, וחשוב ליחד החמשה שהחמשה אחדים אחד אחד אחד אחד אחד עולים אדני היא המייחדם יחוד גמור, ולא תימא בעבור שהוא כינוי אינו מורה על היחוד שהרי בה' אחדים שהוא אדני עולה אותיות י"ה ותמלא י"ה יוד הא והוא יהוה, והנה חזרו כולם על שם העצם שהוא מלך על כולם וכולם יהו"ה ובעבור שהם ד' רגלי הכסא ע"כ שבים כולם למה שהיה כ"ו הוא שם יהו"ה: