ספר הפליאה/ס
ד"ה סדר מועד וחילקו למסכתות
עריכהסדר מועד וחלקו למסכתות והתחיל משבת כי הוא עדות הבריאה שנאמר כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. א"ל ולמה עירובין אחר שבת, א"ל בני שתי שבתות הן א' זכר והב' נקבה וכל הזרעים מתערבים בנקבה וע"כ נקרא עירובין והנה שבת ועירובין אחד. וע"כ הפה שאסר שלא להוציא מרה"ר ושלא להכניס ברה"י הוא הפה שהתיר ע"י מעשה דוגמתה ולכן כשמערבין דוגמת השכינה שמתערבין שם הרשויות אז מותר לערב גם הרשויות למטה ע"י הוצאה והכנסה וא"כ שבת ועירובין מוצא אחד להם ואין להרחיקם. ואח"כ מסכת פסחים א"ל ולמה, א"ל משנברא העולם עד יציאת מצרים הכחישו בבריאה לגמרי וע"י יציאת מצרים שזכו לצאת בעד מצות פסח חזרו והורו בבריאה והפסח הוא שגרם לכן הסמיכו. וראה והבן ששבת ועירובין חבור שלם חבור אמיתי רחמים בלי דין. ולכן אין להרחיק הפסח משבת ועירובין וניפול בסברא אחר מצות שבת ניתן מצות הפסח קודם כל המועדות עכ"פ היא הסבה שאמרנו, א"ל ולמה שקלים אחר פסחים, א"ל בעבור שע"י הפסח יצאו ממצרים והיו ס' רבוא עם רב וכבד ונתנו תחת השכינה לנהלם בגזירת ת"ת ישראל ואלולי השקלים היו ניזוקין שכל הבא מכח השכינה הם ספקלטורין וכוחות הבאים ונאחזים ממנה והם למטה מהשכינה, ותתבשר בני שעינם עין הרע ואלולי השקלים היו מביטין בעין הרע והיו חלים וניזוקין אבל עתה מתפייסים ע"י השקלים כעין הקרבנות. הלא תראה שכך הוא שהרי אמרו בכל מקום ששמו חכמים עיניהם או מיתה או עוני. מצד שנאחזים מתורה שבע"פ אשר עין הרע יוצא משם. ולמה כיפורים אחר שקלים בעבור שבשרם הב"ה בשורות טובות ואמר מאחר שהבאתם שקלים וכל המקטריגים ספו תמו יש לכם להתענות יום אחד שיחשוב לכם כאילו הקרבתם עצמכם קרבן לפני הב"ה ויעבור פשעכם אז גם שרכם יתמלא מן הרחמים, זהו שאמר כיפורים מיעוט רבים שנים כיפור למעלה וכיפור למטה וזהו שאמר כל המתענה לפני הקב"ה מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב עצמו היינו חלבו ודמו וכוונתו אבאר במקומו בע"ה. ובעבור שהשקלים הם דברים המכפרים כמו שאראה לפנים בע"ה כמו כן הכיפורים ע"כ הסמיכו דומה לדומה, א"ל ר' כתיב בתורה כיפורים ותנא קרא אותו יומא, א"ל בני יומא להרמיז אל היום הנקרא ז"ן היא הבינה ור"ל שיוה"כ רומז בבינה ומכפרת עונותיהם של ישראל וזהו כיפורים מיעוט רבים שנים הכיפור העליון מכפר והב' מתכפר מלשון קינוח שאין שם שום יניקה רעה ואז ישראל מתכפרים למטה ולכן ניתוסף ה' הכיפור להרמיז בג' דברים ב' רוחניים וא' גשמי. תרצה בני לדעת שהוא האמת שהרי יומא בגי' ז"ן, א"ל ר' סתמת פי מלדבר, א"ל בני דבר כי המים עמוקים ואם לא תסייען לא נרד בסופן, א"ל ר' ירא אני הואיל ועמוקים הם שלא אטבע בתוכם. א"ל בני שומר פתאים ה' ושלוחי מצוה אינן ניזוקין וכ"ש דקב"ה אינו מניח אותנו בספק ולכן דבר ולא תירא, א"ל ולמה סוכות אחר יוה"כ א"ל הכיפורים כיפר עונותיהם של ישראל. וסוכה מה מורה אבע"א חכמה עלאה אבע"א חכמה תתאה בית הוא והבית עושה צל הוא שאמר סוכות אחר כפורים. ור"ל אחר שנתכפרו ראוין הם להתלונן בצילו של קב"ה שנאמר בצל שדי יתלונן, א"ל ולמה ביצה שהוא י"ט אחר סוכה, א"ל בני דע והבן שאחר שבאו ישראל במעלה הזאת להתלונן בצילו של הקב"ה א"כ יש להם לשמור הימים טובים הרוחניים ע"י שמירת עצמם וע"י שמירת הי"ט וזהו ביצה שנולדה בי"ט שאפי' טילטול הנולד עושה חילול, ואחר הביצה שהיא אזהרה אמר ר"ה שיש בו דינין ושופר ודין הלבנה ר"ל הזהרו במועדים העליונים שלא לחלל שאם לא תזהרו תצטרכו ליפול בדינין דין קשה ודין רפה זהו שטרי חוב לכן ר"ה אחר ביצה, ואחר שהשלים המועדים העליונים האמורים בתורה התחיל סדר תענית שתקנום הנביאים וכוונת הענין אם תצאו מהתלוננות הקב"ה ותפלו בדינין אין תקנתכם רק להתענות וע"י מעשים טובים כי הקב"ה רואה מעשיו של אדם שנאמר וירא אלהים כי שבו מדרכם הרעה, וא"ת א"כ תענית מה צורך לומר לך שאינו משיב את האדם בתשובה אלא תענית וי להו לרשיעייא ולחייביא הממלאים בטנם וע"י המילוי נשמנים ובועטים והעד וישמן ישורון ויבעט ונמסרו לכמה מלאכי חבלה, זהו מרבה בשר מרבה רמה כי ברבוי הבשר ריבוי הבעיטה ובריבוי הבעיטה רבוי יסורים המייסרים. וטוב להם אחר שנמצאו בשמיטות הקשות הלוחמת עמהם לשבת כל ימיהם בתענית וע"י תעניתם יבואו להם כמה עוזרים כמה וכמה לעזור להם שלא למסרם ביד הלוחמים הקשים, ועתה אספר לך מה היה עמי פעם אחת שהטיתי מעט מן הדרך הטוב ושוגג הייתי והתחלתי לדאוג ובא לי מלאך ידוע ומפורסם ואמר לי מה תדאג וספרתי לו כל המאורע, וא"ל אדם הראשון חטא חטא גדול, וא"ל הב"ה אחרי שהיה חטאך ע"י מסית א"כ יש לך תקנה תשוב בתשובה ותשב כל ימיך בתענית שע"י התענית תהיה תשובתך שלימה ותאריך ימים ושנים כחשבון תענית תתק"ל שנה. ומזה תדע שנתכפרו עונותיך כי תחיה לעולם בתחיית המתים ומאז נקרא עינוי תענית, וראה והבן מעלת התענית ולכן אני מחייבך לישב ששה שנים בתענית כי אז ימחול עונך ותהיה שקול כמלאך ה' צבאות ותאריך ימים ושנים בזה ובבא ושמעתי לקולו והוספתי מעלה על מעלה ולכן באו התענית אחר ר"ה, ועוד מענין התענית אדבר במקומו בע"ה. ולמה מגילה אחר התענית א"ל בעבור שהיו ישראל צריכים להביא ראיה לדבריהם ואמרו תרצו לדעת שאחר החטא יועיל התענית הרי כשנמסרו ישראל ביד המן ענף של עמלק ע"י חטאם וישבו בתענית ונמחל עונותיהם ונמסרו אויביהם בידם. ותחת אבל ששון ושמחה ולכן מגילה אחר התענית. א"ל ואחר המגילה מועד קטן הנקרא משקין ובא לומר לך שאין לישב בתענית בחולו של מועד וגם בפורים, ולפנים אבאר דינם בתענית ובהספד מהו בע"ה. ואח"כ חתם הסדר בחגיגה וראה והבן שכל הסדר נשים כאנשים חוץ מחגיגה האנשים זולת הנשים כענין שנאמר כל זכורך ואין כאן מקומו כי יש לו אורך ביאור ובמקומו אבארהו בע"ה: