ספר המצוות רמב"ן עשה א

ספר המצוות רמב"ן · עשה · א · >>

המצוה לאכול מעשר שני לפני ה'

שנצטוינו לאכול מעשר שני ובכורות בירושלים לפני האל יתעלה והוא אמרו: "ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך", וזו מצוה מן המצות גדולה מאד שנתן בה טעם "למען תלמד ליראה" (שם), ואמרו "מגיד שמעשר שני מביא את האדם לידי תלמוד תורה" וצוה בו עוד: "ושמחת אתה וביתך".

ואני תמה על הרב בזו ואם אולי היה דעתו שאינן אלא למנוע אכילתן חוץ לירושלים והוא הלאו שמנאו הרב קמ"א שלא לאכול מעשר שני חוץ לירושלים והלא הוא ז"ל המונה לאוין מכלל עשה בחשבון מצות עשה, ועוד שזו באמת מצוה קבועה, ובגמרא פסחים (דף נ"ט) אמרו: "רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אף מחוסר כפורים בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב", יאמר שמקריב לאחר תמיד של בין הערבים כדי שיאכל בקדשים, והקשו עליו "מכדי האי עשה", נתבאר כי אכילת הקדשים לבעלים ולראוי לאכלן עשה וכמו שהוא עשה לכהנים בחטאות ואשמות כך הוא בבעלים בחלק הראוי להם, וכבר זכרם בעל ההלכות אמר לאכול קדשים ומעשר שני בירושלים והנראה שהן נמנות שתים.

מגלת אסתרעריכה

נראה לי כי מה שהרב לא מנאה הוא לפי שאינה מצוה רק חלק ממצות מעשר שני כי המצוה היא להפריש מעשר שני שנאמר: "עשר תעשר" וגו' וכמו שמנאה בעשה קכ"ח, ואחד מחלקי זאת המצוה הוא שצריך לאכלו בירושלים, וכבר השריש לנו הרב בשורש י"א שאין ראוי למנות חלקי המצוה חלק חלק בפני עצמה כשיהיה המקובץ מהם מצוה אחת.

ואם תאמר והרי מנה בלאו קמ"א שלא לאכול מעשר שני חוץ לירושלים והוא חלק ממצות הפרשת מעשר שני, נ"ל שאינו נקרא חלק המצווה רק הצוויים שבאו בלשון עשה במצות עשה והצוויים שבאו בלשון לא תעשה במצוות לא תעשה אבל לא נוכל למנות הלאוין חלק ממצות עשה וגם לא העשין חלק ממצות לא תעשה רק מצות בפני עצמם הם וכן משמע משרשו כי בהביאו חלקי מצות לא הביא כ"א הצוויים שבאו בלשון עשה.

ומה שהביא הרמב"ן ראיה מפסחים שהוא מצוה, נ"ל שאין משם ראיה כלל כי התם מיירי באכילת הקרבנות לבעלים אכן המעשר שני אינו בכלל הקרבנות ואף אם היה בכללם חלק מהמצוה הוא ולא מצוה בפני עצמה ולא יבא במנין.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: rmbn/ase1