ספר המצוות לאו מז
<< · ספר המצוות · לאו · מז · >>
הזהירנו שלא לתור אחר לבבנו עד שנאמין דעות הפך הדעות שחייבתנו התורה, אבל נקצר מחשבותינו ונשים להן גבול נעמוד אצלו והוא מצות התורה ואזהרותיה.
והוא אמרו "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו, לט).
ולשון ספרי: ""אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" זו מינות, כענין שנאמר "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ'" (קהלת ז, כו). "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" זו זנות, כענין שנאמר "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן לְאָבִיו אֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְּעֵינָי" (שופטים יד, ג)" (ספרי במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ט) רוצה לומר, המשך אחר התאוות הגשמיות והתעסק המחשבה בהן.