ספר המצוות לאו לא
<< · ספר המצוות · לאו · לא · >>
הזהירנו מקסום רוצה לומר שיניע כח הדמיון במין מן ההנעה, כאלו בעלי הכוחות כולם המגידים מה שיתחדש קודם היותו. אמנם יתאמת להם בהיות כח הדמיון מהם חזק ודבריהם מתקיימים ברוב ולכן ישענו במה שיהיה, ויהיה להם יתרון על זה כיתרון מעלות אישי האנשים קצתם על קצתם בכל כח מכחות הנפש.
ואי אפשר לאלה בעלי הכוחות הדמיונות מבלתי שיעשה מעשה ופעולה אחת מהפעולות יניע בה כחו ויוציא פעולתו לאור. והנה מהם מי שיכה במטה אשר בידו בארץ הכאות תכופות ויזעק זעקות משונות ויעזוב מחשבות ויביט לארץ זמן ארוך עד שימצאהו כמו עניני חולי הנופל ויספר מה שעתיד להיות, וכבר ראיתי זה פעמים בסוף המערב. ומהם מי שישטח החול ויעמיד בו תמונות, וזה הרבה מפורסם במערב. ומהם מי שישליך אבנים דקות ביריעה מעור ויאריך לעיין בהם ואחר כך יספר דברים, וזה ידוע ומפורסם בכל מקום שהלכתי. ומהם מי שישליך אזור עור ארוך בארץ ויסתכל בו ויודיע הנסתרות.
הכוונה בזה להניע את כח הדמיוני בו, לא שהפועל בעצמותו יעשה דבר או יורה על דבר זה. ובזה טעו ההמון, כי הם בעבור שיצדקו להם קצת הסיפורים יחשבו שפעולות האלו יורו על מה שיהיה. תגיע בהם בזה הענין הטעות עד שיחשבו שקצת אותן הפעולות סיבת מה שיהיה, כמו שיחשבו בעלי משפטי הכוכבים. כי דיני הכוכבים הם מזה היחס, כלומר שהם מין מהנעת הכח הדמיוני ולעורר אותו, ולכן לא ישתוו שני בני אדם בהודעת הנסתר ואם ישתוו בידיעת המשפט.
וכל שיעשה אחת מאלו הפעולות וזולתן ממה שילך בדרכן, יקרא קוסם, ואומר לא ימצא בך קוסם קסמים. ולשון ספרי איזהו קוסם זה האוחז מקלו בידו ואומר אם אלך או אם לא אלך, וזה מין ההנעה המפורסם באותו הזמן, אמר הנביא עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו. והעובר על לאו זה ויעשה אחד מאלו חייב מלקות, כלומר מי שיהיה קוסם ויגיד לבני אדם בפועל שיפעל אותו, לא מי שישאל לקוסם. אבל השאלה לקוסם מגונה מאד.
וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת סנהדרין.
קישורים עריכה
קיצור דרך: rmbm/lo31