ספר המצוות לאו ה
<< · ספר המצוות · לאו · ה · >>
שהזהירנו מהשתחוות לעבודה זרה. והוא אמרו יתברך "לא תשתחוה להם" (שמות כ, ד).
והוא מבואר שאמרנו עבודה זרה נרצה בו כל מה שיעבד זולת האל. ואין הכונה איסור השתחואה לבדה לא זולתה, אמנם זכר דרך אחד מדרכי העבודה רוצה לומר ההשתחויה, וכן אנחנו מוזהרים מהקריב להם ולנסך ולקטר. ומי שעבר על אחד מאלו והשתחוה או הקריב או נסך או קטר, חייב סקילה. ולשון מכילתא זובח לאלהים יחרם עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר לא תשתחוה להם ולא תעבדם, זביחה בכלל היתה ויצתה ללמד. מה זביחה מיוחדת שכיוצא בה עובדים לשמים וחייבים עליה בין שהוא עובדו בין שאינו עובדו, אף כל שכיוצא בו עובדים לשמים חייבין עליו בין עובדו בין שאינו עובדו.
וענין המאמר זה, כי אלו הארבעה מינין מן העבודה, והם ההשתחויה והנסוך והזביחה והקטור, שבהם נצטוינו שנעבוד האל יתברך. כל מי שיעבוד עבודה זרה באחת מהם חייב סקילה, אף אם היה זה הנעבד אין דרכו שיעבד באחד מהן, והוא שקראוהו שלא כדרכה. רוצה לומר, שאפילו עבד אותה שלא כדרך עבודתה, אחר שעבדה באחד מאלו, חייב סקילה כשיהיה מזיד, והוא בכרת אם לא ידעו בית דין או לא יעשו בו העונש, ואם היה שוגג יקריב קרבן. וכן כשקבלו עליו באלוה באיזה דבר שקבלו עליו, חייב.
וכבר נכפלה אזהרה זו, רוצה לומר איסור עבודתם באחד מאלו הארבעה מינין ואפילו שלא כדרכה. והוא אמרו יתעלה ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. ולשון ספרי אין שעירים אלא שדים. ובגמרא זבחים (דף קו.) נתבאר שלאו זה אמנם הוא בשוחט לעבודה זרה, אפילו לא תהיה השחיטה דרך עבודתה. אמרו מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב? שנאמר ולא יזבחו עוד אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו הגוים האלה תנהו ענין לשלא כדרכה, והעובר עליו אם יהיה מזיד בכרת וסקילה כמו שאמרנו, ובשוגג יקריב קרבן. ולשון התורה זובח לאלהים יחרם.
וכבר התבארו דיני מצוה זו בפרק שביעי מסנהדרין.
קישורים
עריכהקיצור דרך: rmbm/lo5