ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו

יוסף יהודה טשארני
ספר המסעות
בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא ───── טארקו ───── הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו
	העיר פעטראווסק←

ו) הנסיעה מן טאמיר-כאן-שורא לטארקו.

(הכפר קאפֿיר-קומיק; הכפר קומטער-קאליע;הכנסת אורחים אצל הקומיקים; תבנית בתיהם מבפנים; העיר פעטראָווסק ומספר תושביה היהודים; הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו; העיר טאַרקו; מגרש היהודין , תבנית בתיהם ואופן חייהם; עבודת ה' בבית התפלה; בית הספר של היהודים; מכתב מקהל ישראל אשר בטאַרקו, ידיעות ע"ד קדמותם וביאתם לארץ הזאת ומכתב תעודה מן הקהל ההוא בשפה הערבית; מלחמת קאַזי-מוללא בטאַרקו, התלאות והצרות ביחוד לישראל בעת ההיא; שבית הרב ד' שמעון ואחותו בתוך ההרים; היהודים ומצב מסחרם במדינה; הנאַיב אַבוקער-דעביר עם חברת מרצחים בטאַרקו, עת צרה ביחוד לישראל; מכתב בקשה מאת קהלות ישראל אשר בדאגעסטאן הצפונית להשר ומושל על כל מדינת דאגעסטאן; גזירות שמד על היהודים; בית קברות היהודים).

ביום א' י"ד אייר בערב (7 מאיי) יצאתי מן העיר טעמיר-כֿאן-שורא לנסוע ליתר המקומות אשר במדינת דאגעסטאן הצפונית. אחד מיהודי שורא ושמו א. כהן לקחתי לי לחבר בדרך עד העיר פעטראָווסק. יהודים אחדים ממכירי יצאו ללות אותנו מחוץ לשער העיר. היום רד, השמש שחקה בקרני הודה על ראשי ההרים הגבוהים בפאת מערב, ותביט בעינים מפיצי אהבה מאחרינו, רוח צח נשב מסביב ותהי הדרך מאד נעמה. עברנו לפני הכפר קאַפיר-קומיק (Кафиръ-кумыкъ) אשר הופיע לנגד עינינו עם המון בניניו וגניו וכרמיו המפוזרים מסביב לרגלי הר סלע גבוה, אשר על ראשו יתנוסס הארמון הנפלא של השרים השאַמכֿאַלים, הנבנה ע לפי קבלת התושבים בסוף המאה החמש עשרה. בשנת 1844 החריב שאמיל והרס את הארמון של הקניאז אבו-מוסעלים-כֿאן שאמכֿאל בכפר קאזאנישצי (Казанищи) באותה השנה העתיק הקניאז ההוא את מקום מושבו בתוך הארמון אשר בכפר הזה. בתוך הכפר ימצאו 276 חצרים; 1230 קומיקים מושלמנים, ויהודים אינם דרים בו, כי אם יבואו בדבר משא ומתן שלהם. מעבר השני של הדרך ימצא גם כן כפר קטן מוכתר באילני חמד. עברנו משם לא בדרך העליונה על ההרים כי אם בדרך העמק. והעמק ההוא בעת ריבוי גשמים והמסת השלג על ההרים יתמלא פעמים בשנה במים רבים, ואז יתאר נהר גדול ורחב ועמקו כשתי קומות (סאזשען). בעת הזאת כאשר עברתי היה העמק ריק ממים ויבש, אך לפעמים נחלים קטנים וצרים ישטפו ויחתכו את רוחב הדרך עד חמשה עשר בערך מספרם. הדרך הזאת אשר הובילה אותנו בין הרים גבוהים וגבעות נישאות ובין עמקים עמוקים ומעוקלים, היתה לפני עשר שנים מאד מסוכנת. ולא רק בלילה אף גם ביום הוכרח הנוסע לעבור בחברת ארחת נוסעים גדולה עם אנשי הצבא ושני כלי תותח, הנקראות אז בשם אקאַזיאַ (аквзія, שיירה), ועתה עוברים אנחנו בדרך ההיא שקטים ושלוים גם בלילה בלא פחד וחרדה, כמה מחויבים אנחנו להודות על כל אלה לממשלתנו הרוממה! אחרי אשר עברנו במסלות צרות, בין סלעי צורים ובין גבעות ועמקים, רד היום והלילה פרש כנפיו על פני כל הככר ההוא. והנה בשעה אחת עשרה באנו לכפר של מחמודים הנקרא קום-טער-קאַליע (Кумъ-тер-кале) או קום-טאָרקאַלי (Кумъ-торкали) הנקרא על שם הר החול אשר לפני הכפר. התושבים מחמדים קומיקים 331 חצרים, 1521 נפש אדם המדברים בשפה קומיקית. שאלתי את החבר שלי, אם נלך עוד בדרך או אם נלין פה בכפר. ויען לי כי יש לו אחדים מן התושבים מכירים וידידים הנקראים בלשונם קונאַקים (Кунаки), ויסר ללון אל בית אחד מהם; אבל הם אינם מכירים אותי אמרתי לו, ויצחק האיש כהן לדברי ויאמר: האם לא שמעת מן החוק הכנסת אורחים בארץ הזאת? אף אם אנחנו מעם ודת אחרת, ואם נבוא אל בית אחד המחמדים בתור אורחים; אז יקבלו אותנו בסבר פנים יפות, ובפרט אם לבוא אל אחד הקונאקים שלהם. והמנהג אצלם אם יבוא קונאק שלהם אף עם אנשים רבים אשר אינם ממכיריהם, יקבלו גם אותם בשמחה כמו את הקונאק שלהם. קשה היה להאמין לדבריו, באשר ידעתי איך גדלה שנאת המושלמנים לבן דת אחרת, לכן כלתה נפשי לראות אחרית דבריו. עברנו דרך חוצות צרים ומעוקלים בין בתים קטנים וסכות נמוכות (сакли) עד אשר עמדה העגלה אצל שער סכה אחת. מפני קול נביחת הכלבים עזי הנפש, יצאו במהרה אנשי הסכה לראות מי הוא סר לבית מעונם, כאשר הכירו את הקונאק שלהם א. כהן, אף אם יהודי הוא, בכל זאת הובילו אותו בשמחה וגם אותי בגללו אל תוך סוכתם. העגלה עם כל המטלטלים שלנו הובאה אל החצר, והשער סגרו מאחרינו, מיד בקש אותנו בעל הבית המחמדי לשבת על הכרים והכסתות אשר על המצעות המכסות את הרצפה, וגם הוא ישב עמנו, לשמח אותנו כחוק קבלת אורחים שלהם. קירות הבית היו מכוסות במצעות, ועליהם תלוים קני רובה (פיסטאלען) ודקרים (קינזשאַלים) וחרבות (шашки) וקרנים (рожки) מלאים אבק השריפה. ועל הקרש אשר אצל התקרה מלמעלה מונחים כלי בית שונים לפאר כמו: כלי פֿאַייאַנס, כלי זכוכית ומתכות שונים, וגם טהה וצוקקער, ומנעלים גדולים הכל ביחד וחתיכות שומן יבשות תלויות מעל הקרש, אשר תפיצנה ריח רע ומעופש וצחנה בכל הבית. על הרצפה עמדו ספסלים קטנים ונמוכים, אשר עליהם יושבים לפעמים אנשי הבית. בעל הבית המושלמני היה זקן, ואשתו אשר היתה מלובשת רק בכתנת ארוכה, עמדה בחדר השני, והכינה איזה דברים בעדינו, בעוד חצי שעה הביאה לפנינו כוסות חמים (טהעע) מתוקים על לוח המשאת (подносъ) מעשה ידי הפרסיים. האיש א. כהן היה למליץ בעדי, יען כי ידע לדבר בטוב בשפת קומיקית. שאלתי את בעל הבית אם יש יהודים בכפר זה, ויען לי, רק יהודים אחדים יושבים פה בדבר מסחר שלהם אבל דירתם דירת ארעי, כי אין להם בית תפלה ושדה קברות. את מתיהם יוליכו לפעטראָווסק או לטעמיר-כֿאן-שורא, גם שוחט יחזיקו אצלם. בתוך הדברים האלה הביאה אשתו שנית לפנינו, לחם וגבינה ובצים, ובעה"ב ואשתו הזקנה אשר כסתה בצעיף את פניה בקשו מאתנו סליחה ומחילה, באשר אינם יכולים לתקן בחצי הלילה מטעמים בעדנו כאשר יאות לאורחים מפני ריח הרע של השומן לא יכלנו ללין באותו החדר, לכן בקשנו מאת בעה"ב שיעשה משכב בעדינו בתוך החצר, כי הלילה היה בהיר חם ונעים וצח למאד. כפי בקשתנו מיהר בעל הבית ואנשיו להציע מצעות על קרקע החצר, על המצעות הניחו כרים וכסתות עם כיסוי חם, ואחד מאנשיו העמיד בעה"ב לשמור את העגלה והסוסים שלנו. למחרת בבוקר היה ברצון בעה"ב לשלוח תרנגולות לשחוט אצל השוחט של היהודים, אבל אנחנו לא חפצנו להטריחהו בזה, יען כי קרובים היינו לעיר פעטראָווסק, טרם יצאנו ביתו הכים חמים מתוקים בעדינו. כאשר נתפטרנו מאתו ומאת כל אנשיו ונתנו לו רוב תודה וברכה ביקש אתנו שנית למחול לו, על אשר לא יכול לכבד