פירוש המשנה להרמב"ם
אשר חיבר הרמב"ם בלשון ערבי
והועתק ללשון הקודש על ידי חכמים שונים[1]
הקדמת הרמב"ם למשנה

הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" בסנהדרין הקדמת הרמב"ם למסכת אבות ("שמונה פרקים") הקדמת הרמב"ם לסדר קדשים הקדמת הרמב"ם להוריות הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות (דירינבורג)

סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות
ברכות שבת יבמות בבא קמא זבחים כלים
פאה עירובין כתובות בבא מציעא מנחות אהלות
דמאי פסחים נדרים בבא בתרא חולין נגעים
כלאים שקלים נזיר סנהדרין בכורות פרה
שביעית יומא סוטה מכות ערכין טהרות
תרומות סוכה גיטין שבועות תמורה מקואות
מעשרות ביצה קידושין עדיות כריתות נדה
מעשר שני ראש השנה עבודה זרה מעילה מכשירין
חלה תענית אבות תמיד זבים
ערלה מגילה הוריות מדות טבול יום
בכורים מועד קטן קנים ידים
חגיגה עוקצין


  1. ^ הטקסט במהדורת ויקיטקסט התבסס ראשונית על סריקת התרגום המקובל שנדפס בדפוס וילנא, ועובר הגהה על פי הדפוס הראשון [נפולי רנ"ב, 1492] ודפוס טוביה פואה [סביוניטה, 1553]. דפוסים אלו מבוססים על תרגומיהם של המתרגמים הבאים (להלן הרשימה, ע"פ הקדמת הרב קאפח):
    • ההקדמה וחצי סדר זרעים עד סוף מסכת שביעית: ר' יהודה אלחריזי, בחיי הרמב"ם, לבקשת ר' יהונתן הכהן מלוניל.
    • שאר סדר זרעים, מתחילת מסכת תרומות, וכן כל סדר מועד: ר' יוסף ב"ר יצחק בן אלפואל, לבקשת הרשב"א.
    • סדר נשים: ר' יעקב ב"ר משה בן עכסאי בדרשי, גם הוא בעקבות מכתבו של הרשב"א.
    • סדר נזיקין: ר' שלמה ב"ר יוסף בן יעקב הרופא, גם הוא בעקבות מכתבו של הרשב"א.
    • מסכת אבות ("שמונה פרקים"): ר' שמואל בן יהודה ן' תיבון, לבקשת חכמי לוניל.
    • סדר קדשים: ר' נתנאל הרופא ב"ר יוסי בן אלמלי מסרקוסטה, גם הוא בעקבות מכתבם של חכמי רומי והרשב"א.
    • סדר טהרות: ששון במבואו כותב שגם זה תורגם ע"י ר' נתנאל מתרגם סדר קדשים.

קישורים חיצוניים

עריכה