ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/פא
שלא להטות הדין על אחד מבעלי הדין כשידע שהוא רשע בעל עבירות, שנאמר "לא תטה משפט אביונך בריבו" (שמות כג, ו). ופירושו שהוא אביון במצוות, שאין במשמע שיהא אביון בממון שאין צריך לומר שלא יטו עליו הדין לגזול ממנו בעניו. אלא נצטוינו שאף על פי שהוא רשע, לא יאמר הדיין: "הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין". כי המשפט ברשעים לאלהים הוא ולא לך. וכן הוא במכילתא (על שמות כג, ו): רשע וכשר עומדין לפניך בדין, שמא תאמר וכו'.
שורש השוויית הדין בכל אדם – דבר מושכל הוא.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים אבל לא בנקבות, שאינן דנות. ועובר עליה והטה הדין על הרשע, עבר על מצות מלך.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/081