בביאור משקלי השמות. ונחלק לשלש עשרה עקרים
בביאור מה היא הכוונה במלת מִשְׁקָל ואיך שוקלין את השמות
א
עריכההנה כבר כתבתי במאמר א בעקר ג שהסכימו כל המדקדקים לשקול כל הפעלים על משקל פעל. והנה כאשר עשו בפעלים כן עשו בשמות. והמשל כי שקלו אֶרֶץ על משקל פֶּעֶל, וחָכָם על משקל פָּעָל. וכן אותם שהם בתוספת אות בראש או בסוף. כמו מִשְׁמָר על משקל מִפְעָל, זִכְרוֹן על משקל פִּעְלוֹן, תִּפְאֶרֶת על משקל תִּפְעֶלֶת.
ב
עריכהוכן השמות הבאים מגזרת החסרים והנחים עשו להם משקל פעל. רוצה לומר, כאשר תחסר או תנוח אות מהשם, כן חסרו או הניחו אות אחת ממשקל פעל. והמשל כמו מַטָּע, לפי שתחסר בו נו"ן השרש, והוא בתוספת מ"ם, אמרו שהוא ממשקל מַעָל, וכן מַטָּרָה, מַתָּנָה, אשר בכלם תחסר פ"א-הפעל, והם בתוספת מ"ם בראש ובה"א הנקבה בסוף – מַתָּנָה על משקל מַעָלָה.
ג
עריכהוכן בנחי פ"א יו"ד – שֵׁנָה, דֵּעָה, עֵצָה, אשר בכלם תחסר היו"ד פ"א-הפעל והם בה"א הנקבה בסוף, הם על משקל עֵלָה. וכן מנחי העי"ן, כמו אוֹר, יוֹם – על משקל פּוֹל. וכן סִיר, קִיר – על משקל פִּיל; זָר, צָר – על משקל פָּל.
ד
עריכהוכן כאשר באים אלו הנחים בתוספת אות, כמו מָקוֹם, מָלוֹן, הם על משקל מָפוֹל. וכן תַּבְנִית, תַּרְמִית – על משקל תַּפְעִית. וכן כל השמות מכל הגזרות. אבל הזהר מאד בעשותך משקל שתדע איזה אות היא שרשית או שמושית, כי יהיה לך למוקש. ובפרט בפעלים, כמו "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת" (קהלת ז, כו), משקלו פּוֹעֵל, כי הוא בינוני מבנין הקל שרשו מצא, אבל "מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו" (תהלים קלה, ז), שרשו יצא, והוא בינוני מבנין הִפְעִיל, ומשקלו מוֹעֵל.
ה
עריכהוכן בשמות, הנה "וּמַפַּל בַּר" (עמוס ח, ו), על משקל "וּבְמַקֵּל יָד" (יחזקאל לט, ט), ומַפֵּל מחסרי פ"א נו"ן והמ"ם נוספת, ומַקֵּל מהשלמים והמ"ם שרשית. וכן מָקוֹם על משקל שָׁלוֹם, ומָקוֹם מנחי העי"ן ושָׁלוֹם מהשלמים. גם בסמיכות וברבויים אין הפרש ביניהם וישתנו נקודות אלו כאלו, כאשר אבאר כל אחד ואחד במשקלו ובעקרו.