המאמר הראשון עריכה
בביאור גזרת הפעלים, ונחלק לשלש עשרה עקרים
העקר הראשון עריכה
בחלוקת שרשי לשון הקדש לשמונה חלקים
א עריכה
דע כי כל שרשי לשון הקדש נחלקים לשני מיני פעלים. וכל פֹעל לששה גזרות. וכל גזרה לשבעה בנינים. וכל בנין לששה זמנים. וכל זמן לשני מינים. וכל מין לשני מספרים. וכל מספר לשלשה גופים. ולכל גוף דבור מיוחד. ועתה אבאר כל אחד ואחד.
ב עריכה
השני פעלים – האחד עומד והאחד יוצא. העומד – כמו הָלַך, עָמַד, יָשַׁב ודומיהם, שהפעולה עומדת בגוף הפועֵל ולא תצא ממנו לזולתו. והיוצא – כמו שָׁמַר, פָּקַד, הָרַג ודומיהם, שהפעולה יוצאת ממנו לזולתו. ובהרבה דברים נבדלים הפעלים העומדים מהיוצאים, כמו שיתבאר בקצורי זה.
ג עריכה
וששה הגזרות הם: שלמים, חסרים וכפולים; ושלשה מיני נחים, והם נחי אות ראשונה, נחי אות שניה, נחי אות שלישית – הרי ששה גזרות. ויש עוד שאר גזרות, כמו נחי הקצוות וחסרי הקצוות ומרובעים ודומיהם, אבל כלם מורכבים ויוצאים מאלה הששה כמו שיתבאר.
ד עריכה
ושבעה הבנינים, מהם שלשה פּועֲלִים נקראים אבות, ושלשה פְּעוּלִים נקראים תולדות; ואחד מהבנינים אב ותולדה, דהיינו מצד אחד הוא פּוֹעֵל ומצד אחד הוא פָּעוּל, כמו שיתבאר. הַפּוֹעֲלִים הם קל ופִעֵל וְהִפְעִיל, והפעולים הם נִפְעַל ופֻעַל והָפְעַל, והפועל והפעול הוא הנקרא הִתְפַּעֵל.
ה עריכה
ולאומר שנמצא עוד בנין הנקרא מרובע, כמו שׁוֹפֵט שׁוֹפַטְתָּ וכולי, אשיב בגזרת נחי העי"ן במאמר שני עקר שמיני, ושם אוכיח בראיות ברורות וצודקות שאינו ראוי להקרא בנין בפני עצמו.
ו עריכה
וששה זמנים הם ששה פעולות – עבר, בינוני, פָּעוּל, מקור, צווי, עתיד. ושני המינים הם הזכר והנקבה. ושני המספרים הם היחיד והרבים. ושלשה גופים הם הנסתר והנוכח והמדבר בעדו. והדבור המיוחד לכל אחד הוא בנקודתו, או בתוספת אות אחת או שתים על שלש האותיות השרשיות, כגון אותיות תהימו"ן בסוף העברים, ואותיות אית"ן בראש העתידים.