בביאור גזרת הפעלים, ונחלק לשלש עשרה עקרים
בחלוקת שרשי לשון הקדש לשמונה חלקים
א
עריכהדע כי כל שרשי לשון הקדש נחלקים לשני מיני פעלים, וכל פֹעל לששה גזרות, וכל גזרה לשבעה בנינים, וכל בנין לששה זמנים, וכל זמן לשני מינים, וכל מין לשני מספרים, וכל מספר לשלשה גופים, ולכל גוף דבור מיוחד, ועתה אבאר כל אחד ואחד.
ב
עריכההשני פעלים: האחד עומד והאחד יוצא. העומד: כמו הָלַך, עָמַד, יָשַׁב ודומיהם, שהפעולה עומדת בגוף הפועֵל ולא תצא ממנו לזולתו. והיוצא: כמו שָׁמַר, פָּקַד, הָרַג ודומיהם, שהפעולה יוצאת ממנו לזולתו. ובהרבה דברים נבדלים הפעלים העומדים מהיוצאים, כמו שיתבאר בקצורי זה.
ג
עריכהוששה הגזרות הם: שלמים, חסרים וכפולים; ושלשה מיני נחים, והם נחי אות ראשונה, נחי אות שניה, נחי אות שלישית, הרי ששה גזרות. ויש עוד שאר גזרות, כמו נחי הקצוות וחסרי הקצוות ומרובעים ודומיהם, אבל כלם מורכבים ויוצאים מאלה הששה כמו שיתבאר.
ד
עריכהושבעה הבנינים, מהם שלשה פועלים נקראים אבות, ושלשה פעולים נקראים תולדות; ואחד מהבנינים אב ותולדה, דהיינו מצד אחד הוא פועֵל ומצד אחד הוא פעוּל, כמו שיתבאר. הפועלים הם קל ופִּעֵל וְהִפְעִיל, והפעולים הם נִפְעַל ופֻּעַל והָפְעַל, והפועל והפעול הוא הנקרא הִתְפַּעֵל.
ה
עריכהולאומר שנמצא עוד בנין הנקרא 'מרובע', כמו שׁוֹפֵט, שׁוֹפַטְתָּ וכולי, אשיב בגזרת נחי העי"ן במאמר שני עקר שמיני, ושם אוכיח בראיות ברורות וצודקות שאינו ראוי להקרא בנין בפני עצמו.
ו
עריכהוששה זמנים הם ששה פעולות: עבר, בינוני, פעוּל, מקור, צווי, עתיד. ושני המינים הם הזכר והנקבה. ושני המספרים הם היחיד והרבים. ושלשה גופים הם הנסתר והנוכח והמדבר בעדו. והדבור המיוחד לכל אחד הוא בנקודתו, או בתוספת אות אחת או שתים על שלש האותיות השרשיות, כגון אותיות תהימו"ן בסוף העברים, ואותיות אית"ן בראש העתידים.