ספרי על דברים א טז
<< | ספרי על דברים • פרק א' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ׃
ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמר שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק - אמרתי להם: הוו מתונים בדין, שאם בא דין לפניך פעם אחת שתים ושלש - אל תאמר כבר בא דין זה לפני ושניתיו ושלשתיו, אלא הוו מתונים בדין. וכך היו כנסת הגדולה אומרים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה:
בעת ההיא לאמר - לשעבר הייתם עומדים ברשות עצמיכם, עכשיו הרי אתם משועבדים לצבור.
מעשה בר' יוחנן בן נורי ור' אלעזר בן חסמא שהושיבו רבן גמליאל בישיבה ולא הרגישו בהם התלמידים. לעת ערב הלכו וישבו אצל התלמידים. כך היתה מדתו של רבן גמליאל: כשהיה נכנס ואומר 'שאלו' - בידוע שאין שם קנתור. כשהיה נכנס ולא היה אומר שאלו - בידוע שיש שם קנתור. נכנס ומצא את ר' יוחנן בן נורי ואת ר' אלעזר בן חסמא שישבו להם אצל התלמידים. אמר להם: ר' יוחנן בן נורי ור' אלעזר בן חסמא, הודעתם לצבור שאתם מבקשים לעשות שררות על הצבור? לשעבר הייתם ברשות עצמיכם, מכאן ואילך הרי אתם עבדים ומשועבדים לצבור:
שמוע בין אחיכם - כך היה מדתו של רבי ישמעאל: כשהיו שנים באים אצלו לדון, אחד גוי ואחד ישראל - אם בא לדון בדיני ישראל היה דן בדיני ישראל, ואם בדיני אומות העולם היה דן בדיני אומות העולם:
ושפטתם צדק - צדיק בצדקו, תובע ומביא ראיות. זה עוטף בטלית, זה אומר שלי, וזה אומר שלי היא; וזה חורש בפרתו, זה אומר שלי היא; וזה יושב בתוך ביתו, וזה אומר שלי הוא; זה מחזיק בשדהו, וזה אומר שלי היא; לכך נאמר ושפטתם צדק. צדיק בצדקו, תובע ומביא ראיות:
בין איש - להוציא את הקטן. מכאן אמרו אין דנים יתומים:
בין איש ובין אחיו ובין גרו - אין לי אלא בין איש לאשתו. בין אשה לאיש, בין אומה למשפחה, בין משפחה לחבירתה מנין? ת"ל בין איש ובין אחיו מכל מקום:
ובין גרו - זה שאוגר עליו דברים, אמר לו חרשת בתוך שלי, והוא אומר לא חרשתי; הוא אומר המית שורך את עבדי, והוא אומר לא המית; לכך נאמר בין גרו שאוגר עליו דברים.
ד"א ובין גרו - זה שכנו. ד"א ובין גרו - זה שושבינו. ד"א ובין גרו - זה חותנו.
<< · ספרי על דברים · א · טז · >>