ספרא (מלבי"ם)/פרשת קדושים/פרשה ב

פרשה ב

[א] "לא תגנובו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "גניבה שנים ישלם" (שמות כב, ג). למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "לא תגנובו".

[ב] "לא תגנובו" על מנת למיקט. "לא תגנובו" על מנת לשלם תשלומי כפל ולא על מנת לשלם תשלומי ארבעה וחמשה. בן בג בג אומר לא תגנוב את שלך מאחר הגנב שלא תראה גונב.

[ג] "לא תכחשו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וכחש בה" (ויקרא ה, כב). למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "ולא תכחשו".

"לא תשקרו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ונשבע על שקר" (ויקרא ה, כב). למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר "ולא תשקרו".

[ד] "איש בעמיתו". אין לי אלא איש באיש. אשה באיש, איש באשה מנין? תלמוד לומר "בעמיתו" מכל מקום.

[ה] "לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר"-- הא אם גנבת סופך לכחש, סופך לשקר, סופך להשבע לשקר.

[ו] "ולא תשבעו בשמי לשקר" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "לא תשא שם ה' אלקיך לשוא" שיכול אין לי חייבים אלא על שם המיוחד לבד. מנין לרבות את כל הכינויים? תלמוד לומר "בשמי"-- כל שם שיש לי.

[ז] "וחללת את שם אלקיך"-- מלמד ששבועת שוא חילול השם. דבר אחר: "וחללת"-- נעשה אתה חולין לחיה ולבהמה [ח] וכן הוא אומר "על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער" (ישעיהו כד, ו).

[ט] "לא תעשוק את רעך"-- יכול אפילו אמר "איש פלוני גבור הוא" והוא אינו גבור, "איש פלוני חכם הוא" והוא אינו חכם, "איש פלוני עשיר הוא" והוא אינו עשיר... תלמוד לומר "לא תגזול". מה גזל מיוחד שהוא של ממון אף עושק דבר של ממון. ואיזה? זה הכובש שכר שכיר.

"לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר". אין לי אלא שכר האדם, שכר הבהמה והכלים מנין? שכר הקרקעות מנין? תלמוד לומר "לא תלין פעולת" כל דבר.

[י] "עד בקר"-- אינו עובר עליו אלא עד בוקר ראשון. יכול אפילו לא בא ולא תבעו? תלמוד לומר "אתך"-- לא אמרתי אלא שלא ילין אתך לרצונך. [יא] יכול אפילו המחהו אצל החנוני ואצל השולחני יהא עובר עליו? תלמוד לומר "אתך" לא ילין, "אתך" לרצונך.

[יב] "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר"-- אין לי אלא שכר יום שהוא גובה כל הלילה. שכר הלילה שגובה כל היום מנין? תלמוד לומר "ביומו תתן שכרו" (דברים כד, טו).

[יג] "לא תקלל חרש"-- אין לי אלא חרש. מנין לרבות כל אדם? תלמוד לומר "ונשיא בעמך לא תאור". אם כן למה נאמר "חרש"? מה חרש מיוחד שהוא בחיים, יצא המת שאינו בחיים.

[יד] "ולפני עור לא תתן מכשול"-- לפני סומא בדבר. בא אמר לך "בת איש פלוני מה היא לכהונה?" אל תאמר לו כשרה והיא אינה אלא פסולה. היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר לו "צא בהשכמה" שיקפחוהו לסטים, "צא בצהרים" בשביל שישתרב, אל תאמר לו "מכור את שדך וקח לך חמור" ואת עוקף עליו ונוטלה הימנו. שמא תאמר "עצה טובה אני נותן לו!" והרי הדבר מסור ללב שנאמר "ויראת מאלקיך אני ה' ".