פתיחת התפריט הראשי

פרשה ד

[א] "ואל בני ישראל תאמר", "ואל בני ישראל תדבר", "אמור אל בני ישראל", "דבר אל בני ישראל", "צו את בני ישראל", "ואתה תצוה אל בני ישראל"-- ר' יוסי אומר דברה תורה כלשון בני אדם בלשונות הרבה וכולם צריכים להדרש.

"גר"-- אלו הגרים. "הַגָר"-- לרבות נשי הגרים. "בישראל"-- לרבות נשים ועבדים.  [ב] אם כן למה נאמר (ויקרא יח, ו) [עיין במלבי"ם] "איש איש"? להביא את העכו"ם שבאו על עריות העכו"ם (ס"א האומות) שידונו בדיני העכו"ם (ס"א האומות) ושבאו על עריות ישראל שידונו בדיני ישראל.

[ג] "אשר יתן מזרעו למלך"-- לא שיתן מזרעו מיכך כך (ס"א וכך).

"אשר יתן מזרעו למלך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ומזרעך לא תתן" (ויקרא יח, כא), יכול אפילו העביר ולא מסר יהא חייב? תלמוד לומר "אשר יתן מזרעו". יכול אפילו מסר ולא העביר יהא חייב? תלמוד לומר "ומזרעך לא תתן להעביר למלך". יכול אפילו מסר להעביר למולך שלא באש יהא חייב? תלמוד לומר (דברים יח, י) "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים"-- "העברה" "העברה" לגזירה שוה. מה "העברה" האמורה כאן למולך אף "העברה" האמורה להלן למולך, ומה "העברה" האמורה להלן באש אף "העברה" האמורה כאן באש. נמצאת אתה אומר שימסור ויעביר באש למולך.

[ד] "מות יומת"-- בבית דין. מנין אם אין בבית דין כח יפה שעם הארץ מסייעים אותו? תלמוד לומר "עם הארץ ירגמוהו".   דבר אחר: "עם הארץ"-- עם שבגינו נבראת הארץ. רבן גמליאל אומר, עם שהם עתידים לירש את הארץ על ידי הדברים הללו.

"ירגמוהו"-- ולא בכסותו.

"באבן"-- מלמד שאם מת באבן אחת, יצא.

[ה] "ואני אתן את פני"-- פונה אני מכל עסקי ועוסק בו.

"באיש"-- ולא בצבור.   "ההוא"-- ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.   "והכרתי אותו מקרב עמו"-- ועמו שלום.

[ו] "כי מזרעו נתן למלך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש" (דברים יח, י), אין לי אלא בנו ובתו. בן בנו ובן בתו מנין? תלמוד לומר "כי מזרעו נתן למלך".  [ז] אין לי אלא זרע כשר. זרע פסול מנין? תלמוד לומר "בתתו מזרעו למלך"-- כל זרע שיש בו.

[ח] "למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי"-- מלמד שהוא מטמא את המקדש ומחלל את השם ומסלק את השכינה ומפיל את ישראל בחרב ומגלה אותם מארצם.

[ט] "ואם העלם יעלימו". מנין אם העלימו בדבר אחד סוף שדברים הרבה מעלימים? תלמוד לומר "אם העלם יעלימו".

[י] ומנין אם העלימו בית דין אחד, סוף שבבתי דינים הרבה מעלימים? תלמוד לומר "אם העלם יעלימו".

[יא] מנין אם העלימו בסנהדריות של ישראל, סוף שסנהדרי גדולה מעלמת ודיני נפשות נטלין מהם על כך, לכך נאמר "ואם העלם יעלימו".

[יב] "ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא לבלתי המית אותו"-- בכל מיתה שירצו.

[יג] "ושמתי אני את פני"-- פונה אני מכל עסקי ועוסק בו.

"באיש"-- ולא בציבור.   "ההוא"-- ולא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.

"ובמשפחתו" מה תלמוד לומר? אמר ר' שמעון, וכי מה חטאת המשפחה? אלא ללמדך שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסים, שיש בה לסטים שאין כולה לסטים, מפני שמחפים עליו.

"והכרתי אותו" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ובמשפחתו", יכול תהא משפחתו בהכרת? תלמוד לומר "אותו"-- אותו בהכרת ואין משפחתו בהכרת אלא ביסורין.

"והכרתי אותו ואת כל הזונים אחריו לזנות אחרי המלך"-- לרבות שאר עכו"ם בהכרת.

"מקרב עמם"-- ועמם שלום.