חפץ חיים על ספרא/ויקרא נדבה/פרק כ


ביאור - פרק כעריכה

( א ) הפסיק הענין:    בפרשה בפני עצמו אף שהוא גם כן בכלל צאן.

( ב ) מן המחובר:    שיטול את האימורין בהיותם מחוברים לשה לאפוקי שלא ינתח הבשר מקודם.
מה תלמוד לומר:    האימורין כאן אחר שכבר אמר בבקר ובצאן.

( ד ) כולם כאחת:    שלא יפסיק בהקרבתם.
לחייב על חלב מעילה:    פירוש אף על פי שאין מעילה בקדשים קלים דלא קרינן בהו קדשי ה' אבל בחלב מועלין דהא כתיב "כל חלב להשם".

( ו ) לבית העולמים:    דקרא דקודם כתיב "לפני אוהל מועד" ואשמועינן דהוא הדין במקדש צריך להקטיר החלב להשם.
לדורותיכם וכו':    השתא מהדר הקרא על איסור חלב דכתיב בתריה.
מה חלב בשני לאוין:    חדא הא, ואידך "כל חלב שור וכשב ועז" דכתיב בפרשת צו (ועיין בכריתות דף ד:).

( ז ) יכול אף דם וכו':    סיומא דדברי ר' יהודא היא.
משום שני לאוין:    לאו דדם ולאו דזר האוכל קדשים.
אף החלב בלאו אחד:    היינו שאין בו רק איסור חלב ולא לאו דזרות.

( ח ) מכלל פסולי המוקדשין:    שהוא נאכל במומו ואין לו פדיון.
משום שני לאוין:    דהיינו גם משום לאו דזרות.
אף החלב בלאו אחד:    היינו לאפוקי לאו דזרות.