ספרא (מלבי"ם)/פרשת אחרי מות/פרק ח

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק ח

[א] "כי ביום הזה יכפר עליכם"-- בקרבנות. ומנין שאף על פי שאין קרבנות ואין שעיר היום מכפר? ת"ל "כי ביום הזה יכפר".

עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. ושבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו.   [ב] זו דרש ר' אלעזר בן עזריה "מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו"-- דברים שבינך לבין המקום מוחלים לך, דברים שבינך לבין חברך אין מוחלים לך עד שתפייס את חבירך.

[ג] ומנין שיום הכפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה? ת"ל "שבתון" שבות.

יכול תהיה שבת בראשית אסורה בכולם? ת"ל "הוא"^[1]-- הוא אסור בכולם ואין שבת בראשית אסור בכולם.

[ד] "וכפר הכהן אשר ימשח אותו" מה תלמוד לומר? לפי שכל הפרשה אמורה באהרן, אין לי אלא אהרן עצמו. מנין לרבות כהן אחר? ת"ל "אשר ימשח אותו"   אין לי אלא משוח בשמן המשחה. מרובה בגדים מנין? ת"ל "ואשר ימלא את ידו".   מנין לרבות כהן אחר המתמנה? ת"ל "וכפר הכהן".

[ה] "לכהן תחת אביו"-- מלמד שהבן קודם לכל אדם. יכול אף על פי שאין ממלא מקומו של אביו? ת"ל "ואשר ימלא את ידו"-- בזמן שהוא ממלא מקומו של אביו הוא קודם לכל אדם, ואם אינו ממלא מקומו של אביו יבא אחר וישמש תחתיו.

[ו] מנין כשם שמתקינים לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול כך מקדשים לו אשה אחרת על תנאי שמא יארע דבר באשתו? ת"ל "וכפר בעדו ובעד ביתו"-- ביתו זו אשתו, דברי ר' יהודה. אמר לו ר' יוסי אם כן אין לדבר סוף.

[ז] מנין לרבות כלים אחרים בין הערבים? ת"ל "ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש"-- בנין אב לכל בגדי בוץ שיהיו משל קדש.

[ח] "וכפר את מקדש הקדש"-- זה לפני ולפנים. "אהל מועד"-- זה ההיכל. "המזבח"-- זה מזבח. "יכפר"-- אף לעזרות. "הכהנים"-- אלו הכהנים. "עם הקהל"-- אלו ישראל. "יכפר"-- אף ללוים. השוו כולם בכפרה אחת, מלמד שהם מתכפרים בשעיר המשתלח דברי ר' יהודה. ר' שמעון אומר, כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל כך דם הפר מכפר על הכהנים. כשם שוידוייו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל כך וידוייו של פר מכפר על הכהנים.

[ט] "והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה" מה תלמוד לומר? לפי שמצינו שזה מכפר עליו שלא בשעיריו, יכול אף שאר הימים כך מכפרים שלא בשעיריהם? ת"ל "אחת בשנה". אוציא את הפסח ואת החג שהם שבעת ימים ולא אוציא את העצרת שהוא יום אחד? ת"ל "אחת בשנה". אוציא את העצרת שהוא רגל כרגלים ולא אוציא את ראש השנה שהוא יום טוב כיום הכיפורים? תלמוד לומר "אחת בשנה"-- זה מכפר שלא בשעיריו ואין שאר ימים מכפרים שלא בשעיריהם.

[י] מנין שכל הפרשה אמורה על הסדר? ת"ל "ויעש כאשר צוה ה' את משה".

מנין שאין אהרן לובש בגדים לגדולתו אלא כמקיים גזרת מלך? ת"ל "ויעש כאשר צוה ה' את משה".

מנין שאף אהרן שומע מפי משה כשומע מפי הקדש? ת"ל "ויעש כאשר צוה ה' את משה". וכן הכתוב משבחו בקבלה "בריתי היתה אתו...תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון".

1. מה שכתוב במשנה ג' ת"ל "הוא"-- הוא אסור בכולם ואין שבת בראשית אסור בכולם, הנה מפשטות לשון הזכר של אסור בכולם משמע דדריש מלת "הוּא" שכתוב אצל פרשת אמור- "שבת שבתון הוּא", ולא קאי על פר' אחרי מות שכתוב בלשון נקבה-- "שבת שבתון הִיא", ועי' במלבי"ם שמשמע להיפך, וצע"ע - ויקיעורך