ספורנו/שמות/י
א
עריכה"כי אני הכבדתי" אף על פי שאמר משה ידעתי כי טרם תיראון חשב שאף על פי שלא יכנע לאל יתברך מיראת גדלו, מכל מקום ישמע בהיותו בלתי יכול עוד לסבול את רעת המכות, וזה חשב כאשר ראה שמכח המכה אמר ה' הצדיק אמנם כאשר ראה שעם כל זה לא שמע חשב משה שהיתה ההתראה בו לריק, כי גם שלא יוכל לסבול לא ישמע, ולכן אמר לו ה' יתברך אף על פי שעתה גם הוא הכביד לבו הנה אנכי כבר הכבדתי את לבו בשחין, וזה להרבות האותות בקרב מצרים, כדי שישוב איזה מהם בתשובה, ולמען יספרו ישראל לדורות ויכירו גדלי וטובי, לפיכך ההתראה ראויה אף. על פי שלא ישמע פרעה: " למען שיתי אותותי אלה בקרבו" כדי שבהם יכיר העם את גדלי וישוב מרשעתו:
ב
עריכה"ולמען תספר" למען ידעו דורות ישראל את כל אלה: " וידעתם" אתה ודורותיך והמצרים:
ג
עריכה"עד מתי מאנת" הנה מאחר שאינך נכנע אפילו עתה שראית יכולתי על האויר המקיף, אשר לא תוכל לחיות בלעדיו אפילו כרגע, אין לקוות שתשוב מכח שום גודל מכות, אבל אולי תשוב מכח התמדתם זמן ארוך, לכך ראוי לשאול עד איזה זמן יהיה גבול התמדת המיאון עם התמדת המכות:
ה
עריכה"ואכל את כל העץ" יקלקלהו, כמו והיה לאכול. כי אכל את יעקב:
י
עריכה"כאשר אשלח אתכם ואת טפכם" כל שכן המקנה: " ראו כי רעה נגד פניכם" ראו כי אתם הולכים בעסקכם זה אל הרע לכם ותמצאוהו, כענין הולך למות רגליה יורדות מות וכדבריהם זל והם רצים לבאר שחת:
יב
עריכה"על ארץ מצרים בארבה" בצד הארבה, והוא הדרומי, כמו מצוה לארבה שיבא, כענין ונשא נס לגוים ושרק לו מקצה הארץ, והנה מהרה קל יבא:
טז
עריכה"וימהר פרעה" בטרם יאכל הארבה את שרשי החטה והכסמת ושאר העשבים:
כא
עריכה"נטה ידך על השמים" על אותו החלק מהאויר הנקרא שמים, כמבואר בפרשת בראשית: " וימש חושך" ויסיר את החשך הטבעי של לילה. כי אמנם חשך הלילה הוא אויר מוכן לקבל האור, והוא חשוך בהעדר האור בלבד. אמנם זה החשך יהיה אויר בלתי מוכן לקבל האור לרוב עביו, ולא יפול עליו העדד האור בהיותו בלתי מוכן אליו, ולפיכך "לא ראו איש את אחיו" כי לא הספיק לזה אור נר ואבוקה:
כט
עריכה"לא אוסיף עוד ראות פניך" כי תמות, כענין לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. אמנם כאשר קרא למשה ולאהרן לילה קרא אותם על ידי עבדיו בלבד, כאמרו וירדו כל עבדיך אלה א לי: