ג עריכה
"ויעלו את הצפרדעים" אבל לא יכלו להוליד אחרים כי אין לאל ידם להמציא בריה מתנועעת באמת:
ד עריכה
"העתירו אל ה'" כי כזאת שת לבו וראה יתרון פעולת האל יתברך על פעולת החרטומים:
ה עריכה
"למתי אעתיר לך" למען תכיר רב ההבדל בין פעולת החרטומים לפעולת האלהי, כאמרו למתי, וכאמרו רק ביאור תשארנה. וזה כי אמנם מעשה הכשוף יהיה לזמן מוגבל, וישוב הטבע לאיתנו תיכף כשיבוטל הכשוף, כי אז יסור המעיק לטבע, כאמרם זל (סנהדרין פרק ד' מיתות) למה נקרא שמם כשפים, שמכחישין פמליא של מעלה. אמנם האל יתברך יצוה לטבע לשבות, ולהשתנות, ולפעול כפי קצתו, או כפי כלו, בזמן אשר יגביל לו, ולא ימרה את דברו:
ו עריכה
"כדברך" שאמרת ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ולא בקשת להכריתם מן העולם: "למען תדע כי אין כה' אלהינו." שאין שום כח מחדש שנוי בטבע כי אם לאיזה זמן קצוב, והנה הצפרדעים ביאור היה אז שינוי מחודש בטבע היאור, כל שכן בהיות אותם הצפרדעים משונים מכל בעל חי זולתם במה שמניעים לחי העליון, ומכניסים ואינם מוציאים, והנה האל יתברך יכריתם ממך ומבתיך בלבד:
ז עריכה
"וסרו הצפרדעים" ולא די שיכרית את אלה אבל יעשה שהנשארים לא יוסיפו עוד לעלות אל בתיך: " ממך ומבתיך" אבל לא מכל הארץ, כי אמנם ימותו בארץ ויבאישו: " רק ביאור תשארנה" לדורות ולא יעלו אל היבשה:
ח עריכה
"ויצעק" משה אל ה' על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה. שיסיר אותם הצפרדעים בלבד אשר שם לפרעה, וישארו ביאור, ובזה הוצרך לתפלת צעקה דפלגא מן שמיא לא יהבי (פרק סדר תעניות אלו):
יא עריכה
"כי היתה הרוחה" אף על פי שלא סר הרע לגמרי, שנשארה באשת הארץ, ונשארו הצפרדעים ביאור, המזיקים שם עוד היום: " והכבד את לבו" התאמץ על טבעו שלא לירא מן הצפרדעים הנשארים, ולסבול רעת הכאשה, כדי שלא לשמוע בקול האל יתברך:
יב עריכה
"והך את עפר הארץ" לא התרה בפרעה בזאת ולא בשחין ולא בחשך, וזה כי תשע המכות שהיו לאותות ולמופתים היו דצך עדש באח בלבד, כי מכת בכורות לא היתה לאות ולא למופת, אבל היתה לעונש כמבואר למעלה (ד, כג; ז, ד). והנה דצך היו אותות בשתי היסודות הכבדים, ועדש היו אותות בבעלי חיים, ובאח היו אותות באויר, ובכל שתים מהן התרה, ובשלישית נעשה האות בלתי התראה, כאמרו הן כל אלה יפעל אל, פעמים שלש עם גבר:
יד עריכה
"ולא יכולו" מבלי אין לאל ידם להמציא דבר מתנועע באמת:
יז עריכה
"וגם האדמה אשר הם עליה" קרקע אשר עליו הבתים ימלא נחשים וזולתם מהשוכנים במעבה האדמה, באופן שלא יהיו בטוחים גם בלילה בבית סגור:
יט עריכה
"ושמתי פדות בין עמי ובין עמך" שגם לקצת עמי שיבאו למקום הערוב לא יזיק הערוב כלל, ויזיק לעמך באותו המקום בעצמו:
כו עריכה
"ויעתר" להסיר הערוב באותו הזמן שקבע ובאותו האופן שייעד לפרעה כאמרו ויסר הערוב לא שיכרת וימות כמו שהיה בצפרדעים, וזה הורה באמרו ויעש ה' כדבר משה באופן הסרת המכה ובזמנה:
כח עריכה
"גם בפעם הזאת" כמו שעשה בצפרדעים, אף על פי שהיה לו לירא מהערוב שלא מת, אבל סר, ונקל זאת בעיני ה' להשיבו: