ג עריכה
"ואל שדי יברך אותך" בממון: " ויפרך" בבנים. וירבך. במעלה:
ד עריכה
"ויתן לך את ברכת אברהם" כאמרו והיה ברכה וזה בלמדו דעת את העם ובזה תהיה ברכת האל ית' לך ולזרעך אתך לרשתך. כי כשיהיה גם הזרע מורה צדק יהיה ראוי לירש ויהיה בזה קדוש ה' לא הפכו. כענין ישראל אשר בך אתפאר כי בזה ישמח ה' במעשיו: " ארץ מגוריך" ארץ כנען שאתה דר בה עכשיו:
ו עריכה
"וירא עשו כי ברך יצחק" והנה עשו גם שראה שיצחק כשברך את יעקב צוהו שלא יקח אשה מבנות כנען שזה היה נגד ברכתו. מ"מ לא שת לבו לכל זה זולתי כי בראותו:
ח עריכה
כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו. וחשב שזה היה מפני שהן מנגדות לרצונו כאמרו ותהיינה מורת רוח. הלך אל ישמעאל ובזה הודיע שהיה יצחק יכול למחות בעשו כשנשא הכנעניות אם היה נותן לכו כמו שהעירתהו עתה רבקה על יעקב:
י עריכה
" ויצא יעקב" וילך חרנה. הלך להגיע לחרן וטרם הגיעו קרוהו אלה שהזכיר:
יא עריכה
"ויפגע במקום" קרה לו שהגיע אל מקום שלא כיון אליו וענין המקום הוא מקום ללון לאורחים שהי' מתוקן אז בכל עיר ועיר ברחוב העיר על הרוב ועל כל זה אמרו המלאכים ללוט כי ברחוב נלין וכן בענין פלגש בגבעה רק ברחוב אל תלן: " מאבני המקום" שהיו מוכנות שם לאורחים לאכול ולשבת עליהם:
יג עריכה
"הארץ אשר אתה שוכב עליה" שהוא מחוז ארץ כנען: " לך אתננה" שתהיה אתה נשיא אלהים בקרב יושביה כמו שהיו אברהם ויצחק:
יד עריכה
"והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת" אחר שיהיה זרעך כעפר הארץ כענין ותשיתי כארץ גיוך וכחוץ לעוברים. וזה שיהיו בתכלית השפלות אז תפרוץ בארץ אשר אתה שוכב עליה בכל צד ימה וקדמה וצפונה ונגבה כי אמנם תשועת האל העתידה תהיה אחר רב שפלות ישראל: "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך." כענין ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם:
... "עד אשר אם עשיתי" בעוד שלא עשיתי זה שאמרתי לך עתה באמרו ופרצת כי מלת עד תורה לפעמים כמו בעוד כמו עד שהמלך במסבו. עד לא עשה ארץ וחוצות. אמנם אחר שתעשה זאת התשועה הגדולה לא בלבד יגמול חסד לעמו שלא לעזבם אבל יגביר עליו חסדו להתהלך בתוכנו כאמרו והתהלכתי בתוככם:
טז עריכה
"אכן יש ה' במקום הזה" אין ספק שזה המקום מוכן לנבואה מאחר שראיתי בו מראה כזאת בלתי שאתכוין לנבואה כי אמנם ישתנו תכונות משמשי העצם השכלי המתנבא כפי השתנות הארץ והאויר כאמרם אוירה של ארץ ישראל מחכים: " ואנכי לא ידעתי" שאלו ידעתי הייתי מכין עצמי לנבואה ולא כן עשיתי:
יז עריכה
"ויירא" על שגגתו: " אין זה" זה המקום שראיתי במראה שהיה הסלם נצב בו אינו כי אם בית אלהים. מקום בית המקדש כאמרם ז"ל יעקב קראו בית: " וזה שער השמים" וזה הסלם שראיתי מורה שמן המקום שהיה בו הסלם ישמע האל ית' הנצב עליו את תפלת המתפללים ותעל תפלתם למעון קדשו השמים:
יח עריכה
וישם אותה מצבהי קדש אותה שתהיה מצבה כשיקימנה בשובו כמו שהעיד עליו הכתוב שעשה בלכתו שם כאמרו ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך:
כ עריכה
" אם יהיה אלהים עמדי" להסיר מעלי כל מעיק ומונע המעביר את האדם על דעתו וע"ד קונו כאז"ל ג' מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו גוים ורוח רעה ודקדוקי עניות: "ושמרני" מן רעי גוים המתקוממים ומכריחים: " ונתן לי לחם לאכול" שלא יכריחני העניות לעבור על דעתי ועל דעת קוני:
כא עריכה
"ושבתי בשלום" מן החלאים המעבירים גם כן את האדם והוא רוח רעה שהזכירו ז"ל: " והיה ה' לי לאלהים" אז יהיה ה' לדיין אם לא אעבדהו בכל כחי והוא"ו כמו זאת משמשת במקום הנה. כלומר הנני מקבל עלי מעתה שהאל ית' המרחם יהיה לי לאלהים ויתנהג עמי במדת הדין: