"ויהיו חיי שרה" (ב) ותמת שרה. אחר שנולדה רבקה הראויה למלאת מקום שרה ושנודע זה לאברהם מתה שרה כאמרם ז"ל שאין צדיק נפטר מן העולם אלא אם כן נולד צדיק כמותו שנאמר וזרח השמש ובא השמש: " לספוד לשרה" בשביל שרה ולכבודה. כאמרם ז"ל (סנהדרין פ' כ"ג) הספידא יקרא דשכבי:


" מעל פני מתו וידבר אל בני חת" שלא חל עליו אבלות עדיין והיה יכול לצאת ולדבר אל בני חת:


"גר ותושב" ובשביל היותי גר אין לי פה קבר כאמרו ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר והטעם שאני מבקש לקנותו הוא מפני שאני תושב עמכם שבאתי להשתקע לא לגור בלבד: " תנו לי אחזת קבר" הסכימו שתהיה לי אחזת קבר כאמרו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת:


"במבחר קברינו קבור" ואל תשהא מתך עד שתקנה כאמרם ז"ל כל המתים כלם כל המדחה מטתם הרי זה משובח:


"וישתחו לעם הארץ לבני חת" השתחוה לאותם ראשי העם הנועדים מפני שהם היו במקום כל הצבור:


"אם יש את נפשכם לקבור" אם רצונכם לקבור את המת מהרה כמו שהראית' באמרכ' במבחר קברינו קבור כדי שלא אשהא: " שמעוני" להסכים שתהיה לי אחזת קבר: " ופגעו לי בעפרון" שימכור אף על פי שאינו נאות לאיש נכבד למכור מאחזתו כמו שהעיד נבות כאמרו חלילה לי מתתי את נחלת אבותי לך:


"מערת המכפלה" מקום ששמו מכפלה כאמרו ויקם שדה עפרון אשר במכפלה. "אשר בקצה שדהו." ולא בשביל זה ישחית נחלתו: "בכסף מלא" שאין חפצו שיגרע מערכו לכבודכם: " בתוככם" במעמד כלכם שאיני מבקש שום זמן לפרוע אליו המעות וכן עשה כאמרו וישקול אברהם לעפרון את הכסף כו' לעיני בני חת: " לאחזת קבר" שאף על פי שימכור אולי יערער שלא אקבור אצל גבולו לכן אני שואל שימכרנה לאחזת קבר:


" לא אדוני" אין צריך שיפגעו בי ראשי העם הנועדים: " שמעני" אתה בלתי שום אמצעי: " השדה נתתי לך" במחשבתי מאז שדברת: " והמערה אשר בו" שאין ראוי שתעבור בשדה אחרים כשתרצה לקבור: " לעיני בני עמי נתתיה לך קבור מתך" לעיניהם אני אומר שאני נותן לך ע"מ שתוכל לקבור שם מתך כמו ששאלת באמרך לאחזת קבר:


"וישתחו אברהם לפני עם הארץ" השתחוה לתת להם הודאה כמודה שבשביל כבודם הסכים עפרון לתת את שאלתו כאמרם ז"ל (קדושין פ"ק) הנשמע בדבר אביו למקום לא יאמר מהרוני בשביל עצמי אלא מהרוני בשביל אבא פטרוני בשביל אבא:


"אך אם כו' נתתי כסף השדה" אנכי אעשה כדברך לקבור שם המת אך אם נתתי כסף השדה ולא אקבור בו באופן אחר: " אתה לו שמעני" אתה בבקשה שמעני קח ממני ואקברה אחר כך:


"מה היא" הלא מצער הוא ומספיק הדבור להקנות לך מעכשיו באופן שתהיה קובר בתוך שלך אף על פי שלא נתת המעות עדיין:


"וישמע אברהם לעפרון" הסכים לדעתו בערך השדה: " וישקול" פרע כמו או ככר כסף השקול:


"ויקם השדה לאברהם למקנה" נתקיים בחותמיו של ספר המקנה:


" מאת בני חת" שהסכים כל הצבור שתהיה לו לאחזת קבר: